חייבת לפרוק אף אחד לא הכין אותי שתהיי אמא תתנתקי מכל החברות מכל האחיינים שהיית רגילה לראות יום יום לישון איתם ולהיות איתם אף אחד לא הכין אותי להתנתק מהאחים וזה שאת פוגשת אותם שלוש ארבע פעמים בשבוע פתאום נהיה אחת לחודש שאת רווקה יותר זמינה להיפגש ולנסוע וללכת אני מודה כל יום על הילדים שהבאתי אבל כל פעם נשברת היה לי קשר עם אחיינית של אחיות ומאז שהקלטתי להריון וילדתי פשוט התנתקו והלב שלי שבור והיא קשה לה לדבר איתי היא מרגישה שאיבדה אחות והלב שלי נשרף מגעגוע לעבר - מבינה שאף אחד לא שלם עם ההחלטה להביא ילדים מבן הזוג שלי . לא כולם אוהבים אותו - וחושבים מהצד שלי שעשיתי טעות שהסכמתי להביא ילדים ( אסביר במילים בודדות - היינו 4 שנים ביחד עליות וירידות וגיליתי על גידול שמצריך להורדת רחם אז הסכמנו שנביא ילדים ואז אעשה ניתוח וזה מה שקרה הבאנו בן ובת צמודים ממש ועשיתי ניתוח ואף אחד לא מקבל את זה כולם תפסו מרחק ) אני יודעת שאני אוהבת את הילדים שלי והכל אבל אף אחד לא הכין אותי ללופ הזה עבר 6 שנים מאז ואני עדין כל כך קשה לי שאני לא כמו פעם מתגעגעת למשפחה לדברים הקלים יותר פשוט מתגעגעת למשפחה שלייי שהיתה לי לפני אני שבורה שבורה אין יום שאני לא נזכרת בה אין יום שאני לא חושבת עליה היא מבחינתה פשוט הדחיקה אותי