חייבת לפרוק עצביםםםם 😣 כשהתאשפזתי ביום שני הייתה איתי בחדר מישהי מקסימה ומהממת, שמרה על ניקיון במקלחת, הייתה נעימה בדיבור שלה, בירכה אותי מלא לקראת הניתוח וגם כשהיו פה אורחים זה היה בטאקט. היא שוחררה ברביעי בצהריים ועד חמישי בצהריים היה לי חדר כפול ולבד שזה חלום אבל הבנתי שזה לא יישאר ככה. אתמול בצהריים הגיעה לפה יולדת עם אמא שלה ובעלה. אני מנסה להניק אז לפעמים אני עם שד חשוף ובעלה פשוט פתח לי את התא כשהחזה שלי בחוץ. היא נכנסה כאובה נורא שזה מאוד מובן אבל היא ואמא שלה פשוט צעקו פה במשך שעה, נכנסו להתקלח ביחד (שוב לא שופטת אבל זה ממש מוזר) ואחרי שיצאו מהמקלחת הייתי צריכה לשירותים אני נכנסת וחשכו עיניי... היא דיממה שם על כל הרצפה ולא טרחה אפילו לנקות, היא השתמשה בכיסא שנמצא במקלחת אז גם הוא היה מלא דם כמעט בכיתי עד שבעלי המלאך נכנס לנקות קצת כי אי אפשר לדבר איתן הן מאוד לא נעימות. אחר כך הגיע זמן האוכל שאני באופן אישי לא מסוגלת לאכול בבתי חולים אבל שוב לא שופטת, רק מה, היא השאירה את המגש על השיש המשותף בחדר וזה הסריח פה הכול ולמרות שהאחיות העירו לה על זה הן לא פינו אותו. ואז התחילו (ולא הפסיקו) להגיע אורחים. הם אפילו לא ספרו את השעות ביקור וזה לא נגמר והם מדברים בקולות ובלי הפסקה. זה הגיע למצב שאתמול עד 23 בלילה היו פה אנשים, נשים וגברים ונכנס לפה שומר והם פשוט התעלמו מהבקשות שלו. הן מדברות בקולות בשעה 4 בבוקר כאילו הן לבד בחדר, הכניסו עוד כיסא לתא הקטן שיש לנו פה ובגלל שאין מקום פשוט דוחפות אותו לתוך התא שלנו, כבר כמה פעמים פגעו בעגלה של התינוק או בכיסא שלי כשאני עליו עם הילד. היום ב4 בבוקר כשביקשתי מהן שקט קצת הן צעקו עליי שגם אני עשיתי רעש... כי בכיתי וביקשתי מבעלי להביא לי כדורים מהאחות כי אני כאובה... בא לי לבכות בגללן יותר מהכול, היתה לי חוויה מהממת מהלידה הזאת למרות כל הכאבים עד יום חמישי שהן באו ואיתן גם צוות מזעזע של יועצות הנקה מגעילות שלא עוזרות לי בכלל ואחיות רעות. בקיצור סיוט!!