פוסט פריקה… אני ובן הזוג שלי כבר שנתיים וקצת ביחד.. כשרק התחלנו לצאת התחילה הקורונה והיה עניין של סגרים ולכן הוא עבר לגור אצלי אחריי 3 חודשים של זוגיות, נפגשנו כששנינו בני 28, סיפר שרוצה להיות אבא עד גיל 30, שהמשפחה שלו ממש לחוצה שיתחתן שהוא הילד הכי קטן במשפחה וכולם ממש רוצים שיתחתן כבר ויביא ילדים…. ממש התאים לי זוגיות של כמה שנים חתונה וילדים לא למשוך את זה מי יודע כמה זמן.. והנה יברו להן שנתיים.. וכולם.. שום הצעה באופק.. ודיברנו על זה כמה פעמים, אם לפני 8 חודשים הוא אמר לי ״ ביום ההולדת שלך״ (שהיה לפני 3 חודשים) אז לפני חודש הוא אמר במהלך השנה הקרובה… הקטע הוא שניכנסתי להריון לא מתוכנן, לא ככה ציפיתי שזה יקרה ועדיין איפשהו מרגיש לי אולי הוא עוד בכלל לא בשלב הזה.. של להקים משפחה ולהביא ילד.. שמעתי בשישי האחרון שיחה שלו עם אמא שלו (הם חשבו שנרדמתי בסלון) והוא התחיל לתרץ לה שבגלל שאנחנו רבים מלא.. קיצור אני לא יודעת מה לחשוב.. בא לי ללדת את הילד לתוך משפחה, כבר חוויתי מה זה להיות אמא חד הורית ולא רוצה לחזור על זה.. קיצור מתוסכלת מכל המצב…..