חייבת לשתף ולפרוק כי נשים זה עם מדהים ורק אתן יכולות להבין ולהזדהות - חשוב לי לרשום שאני כותבת את זה לא כדי שבנות ירשמו תגובות רעות כגון תתגרשי/ מה נראה לו/ גברים טיפשים… מאמינה שזוגיות היא לעולם לא תהיה מושלמת אם לא נעבור דברים קשים בדרך וכותבת את זה אחרי שנשמתי נשימה ארוכה ורגועה.. בקיצור ילדתי לפני 8 חודשים ב״ה, ובעלי אף פעם לא היה כל כך מעורב בהריון עצמו או בטיפול של הילד. ( אנחנו גרים רחוק מההורים ואין עזרה בכלל ) מבחינתו החיים שלו הם אותו דבר לפני הלידה/אחרי הלידה, הכי חשוב שיטפל בעיסוקים שלו ורק אז להתפנות לילד( אם בכלל ). הוא לא מתרגש מזה שהוא בוכה ומסוגל לתת לו לצרוח שעות בלי למצמץ. מעולם לא קם בלילה להחליף אותי קצת למרות הייאוש והתסכול שלי. הבנתי עם הזמן שזה אופי, שאנחנו שונים, שהוא טוב בדברים אחרים ואני כנראה רגישה יותר מדי ולוקחת הכל קשה. כמה פעמים דיברנו על הדברים בנועם בשיחות רגועות אך שום דבר לא ישתנה. אתמול דוגמא קלאסית, הוא חזר מהעבודה מוקדם יותר, ואני הייתי באמצע להכין אוכל. התינוק שיחק והוא היה עסוק בדברים שלו, אבל אז הבייבי התחיל קצת לבכות וזה בסדר לא צריך לרוץ אליו כל רגע שהוא מרים את קולו אבל הוא לא הפסיק. כן ציפיתי שבעלי יבוא וייקח אותו אבל המשיך בשלו כאילו כלום. זה הוציא אותי מדעתי והפסקתי את כל מה שהייתי באמצע לעשות וטיפלתי בילד ואז הגיע הזמן להרדים אותו ואמרתי לעצמי לא אכפת לי לא יהיה אוכל קודם כל הילד - עכשיו הבעיה העיקרית שאני מעלה זה לא רק שהוא לא ניגש אליו. זה העניין ההוא שבשיחות שלנו אמרתי לו שמה שמפריע לי זה שהוא לא מזדהה עם הכאב שלי, עם המצוקה שלי, שינסה לעזור לי כי אני אישתו. אני 24/7 ברוך ה״ עם הילד אני מנסה להספיק הכל בבית וגם בלילות אני לא ישנה כי הוא מתעורר כל הזמן , רק ביקשתי שיבוא לקראתי .. עכשיו הייתה לנו שיחה הוא אמר שהוא מבין אותי, רק שהדברים לא הולכים להשתנות מצידו כי הוא מאמין שזה בסדר שיבכה שעות כי הוא סתם בוכה ונרגע רק בידיים. וכמה פעמים כבר המשפט הזה ״ הדברים לא הולכים להשתנות / אני לא הולך להשתנות״ יצא לו מהפה. אני הדגשתי שזוגיות זה עבודה קשה וצריך לדעת לוותר ולבוא לקראת השני גם אם זה לא נעים. כשהוא משתף אותי בצרות שלו בעבודה וכו׳ אני הכי מנסה להזדהות איתו. קשה לי לשמוע ולעקל שזאת המציאות וגם שאין מקום לתיקון- שלעולם אני אהיה בודדה בכאב הזה - שאני מוותרת על כל כך הרבה דברים שחשובים לי כדי להתמסר לתינוק שלי שלא ביקש כלום חוץ מתשומת לב ויחס - שאין רחמים מהצד שלו- שאין לי זמן לעצמי בכלל -שאני בוכה ימים שלמים ואף אחד לא יודע - פשוט קשה. יש לו פשוט דעות קבועות וגם אם הרצון שלי שונה משלו לעולם הוא לא יוותר על העקרונות שלו, וזה לא רק בטיפול של הילד . וזה משפיע על כל הזוגיות. אה וגם משהו מצחיק ששכחתי לציין .. הוא לא מבין למה אני עדיין ממשיכה לקחת גלולות 😅 למה להגביל ??? חה חה חה זהו אין לי מה להוסיף רק לכתוב ולשתף בקושי כי אני יודעת שכולנו סופר-וומן ואין עלינו בעולם.