דיי דיייי נימאס לי!!!!!!!!! אוףף. נכנסתי לשבוע 38 עד עכשיו ההריון עבר סבבה ואפילו נהניתי ממנו. בשבוע וחצי האחרונים רק מחכה ללדת. החג נסענו להורים שלי (לשבוע. עד סוף החג) לקחנו את התיק לבית חולים כי בראש שלנו זה יכול לקרות בכל יום (השבוע היו לי צירים סדירים שהתבלגנו. אחר כך ומידי פעם יש לי ציר שמזכיר תצמו) בקיצור פתאום בחג אני תופסת שיש מצב בעצם שזה קורה רק עוד שבועיים שלושה!!!! חטפתי דיכאון. לא מוכנה למצוא תצמי עוד שבוע עדיין ממתינה. וכולם מנסים להכין אותי שהכל יכול לקרות ושאני אתכונן גם לזה:triumph: בעלי עובד שלושה ימים החג ויום אחד נוסע להורים שלו בצפון, ככה שאני לבד עם עצמי וכשאני מתעצבנת על זה הוא אומר: מה יש לך? את בבית של ההורים שלך תמצאי מה לעשות! הוא לא מבין שאין לי כח לסחבת הזאת, להימרח כאן בבית ולחכות לגאולה (הוא או הילדה...) קשה לי לצאת להסתובב ולטייל כי כבר נהייתי כבדה. אז יום יומיים אני אפגוש חברות מהאזור אבל לא נראה לי שיותר אפחד לא מביןןןןן אוף! זה כל כך קשה צריכה לראות אותה כבר בחוץ, לדעת שאני אחרי זה. זהו. פרקתי. כבר עזר לי

היי בנות המלצה על מוניטור בבקשה אני רוצה לקנות מוניטור עם מצלמה זה בא ביחד או בנפרד?? אשמח לה להמלצות ואיך מה שצירפתי?

היי התחלתי את ההריון ב47 קליו ואני עכשיו שבוע 39 אחד עשרה קילו יותר זה נורמאלי?

הייי רציתי לדעת חוות דעת על העגלה

איפה מוכרים דונאטס כשר באיזור פתח תקווה? (חוץ ממאפה נאמן,ביסקוטי והאופה מבגדד)

איך יודעים שהלידה קרובה? הסימנים האלו: קינון, צירים מדומים, התרוקנות תכופה, ירידה של הבטן וכו' באמת מעידים שזה יקרה תוך זמן קצר? אם כן אז מה כאילו תוך מספר ימים? בא לי ללדת כבר..