אני עם שלושה ילדים המרווח בין כל אחד הוא בערך 2 וקצת .. הגדולה בת 5, הבן בן 3 והקטנה בת חצי שנה.. זה לא קל ופשוט בכלל.. ואני לא לומדת..כרגע איתם בבית ואמורה לחזור לעבודה חודש הבא.. לא יודעת איך זה עם צמודים..אבל מתארת לעצמי שזה יותר קשה לפחות עד שהם יהיו עצמיים.. אצלי המרווחים הם של שנתיים וקצת והם גדלים ממש יפה אחד עם השני .. ככה שתעשי מה שנוח לך, אבל אישית אני לא כל כך רואה שוני בין צמודים ממש לבין הבדל של שנתיים וקצת בינהם.. ככה שאם את באמצע הלימודים ועבודה וכל מיני לא הייתי מקשה על עצמי עוד יותר רק בשביל שיהיו צמודים.. עדיף להביא את הילדים בנחת..שיהיה לך זמן וכוח וסבלנות לכולם ולא העיקר שיהיו צמודים.. זו דעתי בכל אופן..🤷‍♀️

אם נשאר לך ללימודים שנה וחצי את יכולה לתכנן להכנס להריון ככה שתלדי קצת אחרי שתסיימי את הלימודים, הגדולה תהיה בת שנתיים וחצי בערך וזה הפרש לא כזה גדול. אין סיבה לעשות צמודים בכח על חשבון הנפש שלך והלימודים שלך שאני מאמינה שחשובים לך

גם אם תיכנסי להריון כשהיא תהיה בת שנה וחודשיים זה עדיין ייקרא צמודים לדעתי צמודים בהפרש של פחות מ-1.9 זו התאבדות, זה קשה ברמה שלא תתואר... גם בלי לימודים. הפרש אידיאלי לדעתי האישית בין שנתיים ומשהו לשלוש.

תודה בנות עזרתן לי וואלה אולי באמת לא נורא הפרש של 2-3 חשוב הרבה יותר הבריאות הפיזית ונפשית שלי... תגידו עם ילדה אחת אני מרגישה קושי מה קורה כשבאים עוד ילדים איך עושים את זה?? כלכך שונה לדבר באויר תמיד אמרתי אני יביא אחד אחריי השני אבל זה קשה לגדל וואו! והיום אנחנו פשוט עושות הכל!! גם מגדלות גם מכלכלות מתפתחות לומדות רוצות זמן לעצמנו... זה פשוט מטורף וגם התקלים עם הבעל לא מה שהיו זה יותר מעצבן כי זה החיים האמיתיים... לפעמים אני אימרת זה עם ילדה אחת מה קורה עם כמה חחח אשמח שתשתפו