אז אני ירשום גם פוסט רק לא כמו רובם לא מאנונימית אני באר שבעית אני הייתי שם שזה קרה , הייתי בקפה ליד הייתי עם 2 הבנות שלי לבד אנחנו היינו בחוץ שזה קרה כמה שניות שמענו כת הצעקות ופשוט הרמתי כת שתיהן והלכנו להתחבאות בתוך המסעדה בחזרה. לא ישנתי כל הלילה מעצם המחשבה שזה יכל לקרות גם לנו . פשוט מתה נפחד שזה קרה לידנו . אני עוד ישתף ב2 חוויות , שכל מי שגרה בבאר שבע יודעת ומכירה את הסיטואציות האלה . קניון הנגב - מקום שאי אפשר ללכת בלי לראות מלא בדואים . אף פעם לא פניתי אליהם , לא מעוניינת לשוחח איתם ולא כלום אבל הפ מרשים לעצמם מעל ומעבר . הכי אבסורד שיש שם את התפתחות הילד - כלומר הקלינאיות של שלושת הילדים שלי נמצאים שם . אז פעם בשבוע צריך ללכת לשם . אני לא מרשה לעצמי להסתובב איתם שם איך שיורדים מהאוטו הולכים למעלית ולמרפאה לפני חודשיים בערך עמדנו בתור לגלידה הם רצו , עמדו מאחוריי 2 בדואים גל שניה מנסים לדחוף אותי עוד ועוד קדימה לבוא אלי מאחוריי עד שלא הלכתי פשוט בלי לקנות להם גלידה אף אחד לא אמר כלום למרות שהערתי להם מספר פעמים תזוזו ממני . מקרה. שני קרה לפני שלושה שבועות אני הולכת עם 2 הילדות הפעם לתור ואז זה קורה הולכים מהר למעלית ילדה אחת על הידיייפ ילדה שניה לידי העיקר שנגיע מהר ואז בדואי בא ממול נגע בפנים של הילדה יהלך צעקתי עליו מה אתה נוגע בה בכלל למה מי אתה זאת הילדה שלי איך אתה מעז תוך שניה נהיה חמולה של בדואים הוא עוד צועק לי תהיי בשקט בא אחד מהמוכרים של חנות אמר לי עזבי אותם בואי איתי והלך איתי עד למעלית . והנה כבר שבועיים לא הלכו לתור שלהם אני פשוט לא מסוגלת מפחדת שלא יהיה כלום ואני לבד אז אני פשוט לא לוקחת אותם איך אפשר לחיות ככה , מזה המציאות הזאת ???? מתה לעוף למרכז אולי למקומית שהם לא נמצאים אבל החיים שלי כאן ההורים שלי מבוגרים כאן אז לעזוב כרגע לא אופציה פשוט פרקתי!!!