מי עוד מרגישה ככה... האם זה יעבור? אומנם ילדתי לפני כמה חודשים אבל הלידה היתה מאד טראומתית ברמה מטורות.. ברוך השם אני והילד בסדר גמור אבל נשארה "צלקת" נפשית, אולי לא עבר מספיק זמן ואולי אני שמה את כל העיניין בפינה אבל לפני הלידה רציתי 3-4 ילדים ואני מתפללת שכמו שהצלחתי להיכנס בקלות להריון כך גם יהיה בעתיד ושהשם יתן לי תמיד כשארצה פרי בטן.. אבל.. אני מרגישה שאני לא מוכנה לעבור את זה שוב.. מתה מפחד ברמות שאם אני חולמת שאני בהריון אני קמה בבהלה.. אין לי ולא היה לי דיכאון אחרי לידה, אחרי ההחלמה קמתי ישר על הרגלים, יש לי תמיד מצברוח טוב אני מאושרת שמחה ונפגשת עם אנשים ופשוט טוב לי עם הילד ועם בעלי היקר התומך והאוהב.. איך מתגברים על הפחדים ומביאים עוד ילד לעולם? האם התחושות זה בגלל שילדתי לפני כמה חודשים וזה אמור לעבור מתישהו? הפחד יעבור? רק המחשבה מפחידה אותי ברמות שאין לתאר.. מישהי עברה את זה והביא ילדים אחרי זה והיתה לה חוויה מתקנת?

אני גמורה דיי.. אני צריכה חופש מהכל.. איך אתן מתמודדות כשהכל זוגר עליכן?

תינוק(יום שבת יהיה בן 3 שבועות) כמה צריך לאכול תמל? ויש איזה אבלה או משהו ? היינו אמל הרופא שבוע שעבר הוא בדק אותו הוא שוקל 3,030 ואמר שלפי המשקל הוא צריך לאכול 60 אבל הוא נראה רעב למרות שאני נותנת קבוע 70, ועד שאני ילך שוב לרופא או טיפת חלב שזה בגיל חודש ושבוע, מה אני אמורה לעשות? אני מפחדת גם להביא לו יותר מידי שלא יפלוט (זה כבר קרה)

מרפאת זבולון בביאליק מישהי מכירה אני רוצה ללכת לשם בלי תור לבדוק את עצמי הם יקבלו אותי??

חיסון שפעת ושעלת ביחד עשיתי את שניהם ביחד עד כמה זה נורא? רציתי לסיים עםזה

כמויות בת שבועיים.. סיימה לאכול ולא הייתה רגועה, אחרי שעה נרגעת רק עם עוד ציצי או מוצץ.. איך יודעים אם זה לא יותר מידי אוכל ? אני לא רוצה להעמיס עליה