
משתמשת פורטי19 במרץ 2022 בשעה 09:43
זהו.. אחרי חצי שנה שאני נותנת את הנשמה שלי בגידול הילדה.. דואגת לבית.. ואין אותי - כנראה נתגרש.
"אני לא יכול לשמוע אותך, אני לא יכול לראות אותך"
הבן אדם חושב שהוא יכול להמשיך לחיות את החיים שלו כמו לפני שהגיע הילדה לעולם.
"כל מה שאני עושה מפריע לך"
אי אפשר להגיד לו שום דבר.
אני באמת כבר שבורה לרסיסים..
יושבת באוטו מול בית העלמין, מול הקבר של אמא שלי, הילדה ישנה באוטו.. כזאת גוזל, מה היא אשמה? למה היא צריכה לסבול את הוויכוחים האלה והאווירה המסריחה בבית?
ביקשתי ממנו לעזוב והוא אומר לי שאני אעזב.
אני עצובה כל כך
איך אחרי כל מה שאני נותנת בסוף אני לא בסדר והוא זה שרוצה לפרק הכל?
כבר חודשיים שאנחנו לא שוכבים.
אין בנינו שום דבר.
א ג ו
פשוט בן אדם שרואה רק את עצמו..
אז מה? אז ביקשתי שלא יעשה לה סלטות אחרי שאכלה, שלא ישיב אותה בספה איפה שכל האבק, מה אני כבר עושה? דואגת לה?
בנות אני שבורה
לא רואה את האור
הריון ולידה

💬6 תגובות