היי בנות יש לי לפעמים קצת חרדות בהריון כל מיני סיוטים בלילה בהתחלה גם תמיד בדקתי שאין דם על התחתון ודברים מהסוג הזה (אין לי חרדות מהלידה עצמה) לפני שהרגשתי תנועות הייתי קצת מודאגת בין בדיקה לבדיקה -אני לא מבינה אם זה נורמאלי בהריון או לא אתן סובלות מחרדות?
הריון ולידההריון ולידה
💬7 תגובות

תגובות (7)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי16 במרץ 2022 בשעה 10:37
לא יודעת אם זה הגיע לכדי חרדה אבל דאגה כן, הייתי הולכת כל שבועיים בערך למוקד כי זה שלבים שעדיין לא מרגישים ורציתי לדעת שהכל בסדר...
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי16 במרץ 2022 בשעה 10:38
אחרי שהתחלתי להרגיש תנועות מפלס הדאגה ירד משמעותית
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי16 במרץ 2022 בשעה 10:46
נורמלי לחלוטין!!! לא מדברים על זה מספיק אבל זה חשוב להגיד - זה חלק מהיצר ההישרדותי שלנו אנחנו אמהות ואמהות בטבע דואגות, עובדות קשה כדי לשמור על עצמן ועל הצאצא שלהן בריא ושלם גם לפני שהוא באוויר העולם כמובן שיש רמות שונות של חרדה ואם את מרגישה פגיעה בצפקוד היום יומי כדאי לפנות לייעוץ ועזרה. אבל חלומות, מחשבות על איך כמה ומתי, לחץ מדברים מסויימים שלא הלחיצו קודם - לגיטימי לחלוטין! את אמא! ❤❤❤❤ יכולה לשתף אותך שאני מאוד אוהבת לנהוג, בכל מזג אוויר ובכל שעה בלי שום פחד ומאז ההריון והחורף האחרון שהיו הצפות נוראיות, פתאום פיתחתי חרדה לנהוג בגשם. זה נטו מההריון וזה הכי טבעי בעולם (אני באופן אישי התייעצתי עם מרצה בלימודים שאני סומכת עליה)
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי16 במרץ 2022 בשעה 10:50
אני מתפקדת כרגיל עובדת ,לומדת ,מבשלת כמעט כל יום , דואגת לבית ,עושה קניות יוצאת לבלות כרגיל אבל לפעמים יש מחשבות כאלה וזה מציק לי אני אוהבת לחשוב חיובי ועוד משהו חשוב אם מישהי רוצה לספר לי את הסיפור לידה המזעזע שלה אני עוצרת אותה אני לא רוצה להיות חרדתית בלידה

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

בטוחה שתזדהו התרגשתי, והעתקתי מפורום אחר ❤ אשה יולדת לב (תודה ל Mirit Rosenbaum על הכתיבה) אשה בהריון. היא מסתובבת ברחוב ואנשים מחייכים אליה. אשה יולדת. והיא מסתובבת עם הלב שלה מחוץ לגופה. ואנשים מעירים לה, "חם לו, ללב שלך", "הוא רעב, הלב שלך". והיא מחייכת בנימוס, בזמן שהיא רוצה לצעוק "זה הלב שלי, אתם לא מכירים אותו בכלל!". והיא שומעת מרופא הילדים שהלב שלה קטן מדי או גדול מדי או בוכה מדי ושהכל בגללה. היא מאכילה אותו יותר מדי, או מחזיקה אותו על הידיים יותר מדי, או מפנקת אותו יותר מדי, את הלב שלה! איך אפשר לפנק לב יותר מדי? אשה חוזרת לעבודה, והיא משאירה את ליבה, פועם מחוץ לחזה, בידיים של הגננת. היא משתתפת בישיבות ואוכלת עם קולגות ומנהלת שיחות חולין, וכל מה שהיא רוצה לעשות זה לצעוק לכולם "איך אתם לא רואים שאין לי לב?" ולרוץ לחבק אותו. אבל היא לא אומרת, כי היא כבר מכירה את התגובה: "תשחררי אותו". והיא מסיימת יום עמוס ורצה לאסוף את הלב שלה מהגן. והוא שמח לקראתה ובוכה מגעגוע, והיא איתו, כי הוא הלב שלה, והם מרגישים אותו הדבר. והיא רוצה לשאול אותו, את הלב שלה, איך עבר עליו היום, מה הוא למד היום, איזה טעמים חדשים הוא גילה, ואם העליבו אותו או שלא התייחסו אליו. אבל הלב שלה קטן כלכך, אז הוא רק נצמד אליה, כי הוא שלה והיא שלו. הלב לאט לאט יגדל. וכשהוא יקרא לה "אמא" בפעם הראשונה, היא תגלה שחלק קטן מהלב שלה חזר לפעום בבית החזה שלה. ובפעם הראשונה שהוא יתן לה נשיקה, היא תגלה שהחלק הזה גדל והתרחב, ושהוא יודע לפעום בחוזקה. וכשהוא ידע להגיד לה "אמא, אני אוהב אותך", היא תגלה שהלב בתוכה כבר כמעט חזר לגודלו המקורי. אבל רק כשהיא תנשק אותו נשיקת לילה טוב ותראה אותו ישן בבטחה, מכורבל וקטן, רק אז היא תרגיש שהלב שלה שלם.
אמהותאמהות
💬14 תגובות