ממש באלי לפרוק! בעלי עובד מהבוקר ממש מוקדם עד השעה 5 בערב , ונולד לנו הבן הראשון לפני חמישה חודשים. משהוא נולד הוא לא ילד שאוהב לישון ככה שזה מאוד מקשה עלי בחופשת הלידה וזה דורש ממני המון תשומת לב ולאחרונה בגלל המשבר הזה של 4 חודשים הוא רוצה רק ידיים בקיצור אני כבר גמורה. אני מתפקדת סביבו 24/7. אני ככ מחכה שבעלי יחזור מהעבודה כבר כי כשהןא חוזר מבחנתי זה עוד זוג ידיים שעוזרות לי ואני יכןלה להתקלח וקצת לנוח מהרדמות הסיוט האלה ומבחינתי יש מי שמתעסק איתו גם אם זה לשחק איתו ומאפשר לי קצת מנוחה. הבעיה שבעלי חוזר מעבודה הוא כל יום מוצא מה לעשות בין אם זה ללכת לחדר כושר, לבקר את אמא שלו, לבקר את אבא שלו, ללכת לפה ללכת לשם… עכשיו אני מבינה אותו אין לו מתי לעשות את כל הדברים האלה כי הוא עובד עד 5 ורק לאחר מכן יכול להתפנות לעיסוקים שלו אז יוצא שאני מעקמת גבה כל פעם כזו או זורקת מילה שמבאסת אותו. וזה מפתח ריבים כמובן. ככה כבר תקופה ארוכה ובאמת שאני נואשת לעזרה, ילדתי בחורף ככה שזה די סגר אותנו בבית כשיש ימים שימשים אנחנו הולכים לטייל אז זה קצת מקל עלי, מידי פעם הולכים למשפחה שלי אחים שלי עוזרים אבל שוב זה פעם ב.. עוד שעה שהוא לא בבית משפיעה עלי. שורה תחתונה הוא כועס עלי, פשוט כןעס עלי שאני מגיבה ככה לדברים, הוא לא מצליח להבין אותי בכלל, במקום זה הוא טוען שאני חייבת לחזור לשגרה שלי, שאצא עם חברות אבל אני לא מעוניינת ויש לי מליון חברות אבל כל אחת עסוקה בשלה בחיים שלה ואני רוצה להיות איתו בבית, לנוח, לא לצאת. באמת שלפני הלידה הייתי אחת שעובדת מהבוקר עד הערב לא ראיתי בית אני מאוד חרוצה ופתאום להתקע בבית משפיע עלי מאוד במיוחד כשהילד דורש המון התייחסות וזה בסדר אני מאוהבת בקטן שלי אבל זה לא קל מי כמוכן מבינות? וכן, אני בחיפושים אחר החזרה לשגרה, מחפשת עבודה בתחום שלי (סיימתי ללמוד לפני שנה) אני באמת על זה אבל קשה לי ואין הבנה מהצד שלו. ובמקום זה המון כעס. ממש מתוסכלת מהמצב ביננו. אין הבנה ל-2 הצדדים. כמה דיברנו לא עוזר. אין לזה פתרון. תודה למי שקראה, רק פרקתי.