פוסט פריקה הסוף שבוע יותר קשה לי ממהלך השבוע... אני עם תינוקת בת 7 חודשים ילדה ממש טובה ברוך השם... כל השבוע יוצאת איתה.. משחקת איתה.. שמחה ובאמת מבחינת שינה ואנרגיה הכל סבבה.. בסופש בעלי בבית והאנרגיה דוחה... אני בכלל לא מרגישה שיש לו צורך להיות איתה.. בהתחלה הייתי רבה איתו שאני צריכה שיעזור לי והוא היה ממש אגואיסט ורק אם זה היה "מתאים לו" הוא היה נותן יד. עכשיו באמת שכבר לא אכפת לי כי אני מצליחה לישון יותר בלילות וכבר לא צריכה את הטובות שלו.. אבל הוא בכלל לא מבלה עם הילדה.. וגם אם אני שואלת אותו אם בוא הוא רוצה לשחק איתה אני שומעת שהיא לא מרוצה ואז כשאני מסתכלת אני רואה שהוא שוכב ועוד שנייה נרדם... מה זה האבא המסריח הזה? המצב בנינו על הפנים.. עוד מהלידה.. היו לנו הרבה ויכוחים ואנחנו עכשיו ממש מדברים רק על מה שחייב ואין בנינו כלום. אני סתם משתפת.. לא יודעת מה אני רוצה פשוט מבואסת.. מאוכזבת.. מותשת הייתי רוצה לחיות עם בן אדם שרוצה לבלות עם הילדים שלו.. שהוא רוצה לעזור לאישתו בסוף שבוע ולא להרגיש שאני הבאתי ילדה לבד לעולם זהו. תודה למי שקראה