היי בנות רושמת כאן כדי לפרוק וקצת לקבל אולי עצות או סתם תמיכה כי אני ממש עובדת עצות, לא חשבתי שדווקא לי זה יקרה אני ובעלי 6 שנים ביחד בזוגיות הכי מדהימה שיכולה להיות, ונשואים כמעט שנה, הוא הכי תומך שיש בהכל, גם בהריון הכי מתחשב, הייתי בשמירת הריון בחודש האחרון של ההריון והוא היה שם בכל דבר כל בדיקה כל פעם במיון ימים ולילות הכל הכל, יש לנו תינוק מושלםםם קטןןן בן חודש והוא האהבה הכי גדולה של שנינו, בעלי היה איתי שבועיים ועזר לי בהכל ועדיין עוזר, מקלח אותו לבד מהיום הראשון, מחליף, מאכיל הכל הכל בשבועיים האחרונים אנחנו רק רבים, כל דבר קטן שאני עושה הוא לא בסדר אם זה עם התינוק ואם זה בכל דבר, אנחנו יוצאים לטייל עם התינוק או לבדיקות וכל שיחה שאנחנו מדברים זה בסוף ריב או שהוא יורד עליי שאני לא בסדר, וכמובן שעוד לא עברו 6 שבועות אז אנחנו לא שוכבים אבל עושים דברים אחרים כדי שהוא יהיה מסופק אבל אני לא רוצה בכלל, לא נמשכת אליו אחרי כל הריבים והגועל שקורה לפני ואני לא יכולה לשנות פאזה בראש כאילו הכל טוב, כשאני אומרת הוא אומר תסתכלי על עצמך ושזה פוגע בזוגיות ושאין ממני יחס אני עם תינוק כל היום כשהוא בעבודה וגם בלילות כי הוא עובד שבוע לילה או שבוע קם מוקדם לבוקר, ועדיין כל דבר שאני עושה לא בסדר פשוט מעדיפה את השקט שלי ולהיות כל היום לבד במקום לראות אותו כואב לי כי לפני זה הדבר הכי טוב שהיה לנו כל יום זה לחזור מעבודה אחד לשני ולהיות ביחד ועכשיו אני מרגישה שהכל פשוט מתפרק, הזוגיות, הבית שבנינו, המשפחה, לא יודעת אם זה אי פעם יחזור להיות אותו הדבר ממש קשה לי ואין לי עם מי לדבר על זה כי אני לא רוצה להדאיג סתם את אמא שלי או חברות ממש מפחדת שאני אפתח בגלל זה דיכאון