קודם כל להחליט את ההחלטה הזו במאה אחוז (אם את לא בטוחה זה לא יקרה ושניכם תהיו מתוסכלים), אח''כ להכיר לו את המיטה שלו גם בזמני עירות, שיאהב אותה.. אם הוא לוקח מוצץ אז שהמוצץ שלו יחכה לו רק שם במיטה ולא איתו במהלך היום (כמובן החרגה של חולי או מצבים קשים), אח''כ להסביר לו שמהיום הוא הולך לישון במיטה שלו בחדר שלו (אם יש חפץ מעבר זה יכול לעזור) ומאותו רגע הוא לא ישן אצלך במיטה יותר. תעשי את הטקס כרגיל פשוט תשימי לישון במיטה שלו. אם הוא בוכה תהיי שם בשבילו, תאמיני בו שהוא יכול ותגידי לו את זה גם. שוב, אם את בטוחה בתהליך את תקריני את זה אליו! זה יהיה לו קשה אז תהיי במאתיים אחוז שם בשבילו אבל אל תיכנעי פתאום כי אז סתם תעשי את המצב גרוע יותר. אבל אני אדגיש ממש ממש שקודם כל אני לא איזה יועצת שינה, לא מכירה את הבן שלך וכותבת לך דברים מניסיון שאני עשיתי להעברה מהעריסה בחדר שלנו למיטה בחדר שלו בגיל צעיר יותר ודבר שני - את מכירה אותו הכי טוב אז תעשי מה שמרגיש לך הכי הכי נכון! כל עוד כשעשית החלטה את לא הולכת אחורה.

הוא לא עם מוצץ ביום יום רק בשינה אני נותנת לו , ושהוא נרדם הוא מוריד ואני שמה אותו במיטה שלו שוכב הוא בוכה ולא רוצה ממש סרט ואם האור דלוק הוא פשוט קם ונעמד במיטה 😅

את מניקה או שזה בקבוק? אם הוא נרדם תוך כדי החלב זה לפי דעתי חייב להיות חלק בגמילה, זאת אומרת קודם להרגיל אותו להירדם ללא חלב, ולאחר מכן בול מה שללי רשמה. לעבור לחדר משלו להיות מכילה ואוהבת ולתת המון אהבה. ולהיות עקבית להסביר שוב ושוב אתה כבר גדול אתה מסוגלת לישון במיטה משלך אני מאמינה בך זה יעשה לך טוב. ללטף לנשק ולהיות סבלנית. ההתחלה לא פשוטה. אם יש שיר או סיפור שהוא אוהב ועוזר לו להירדם אז מעולה תציעי לספר סיפור או לשיר שיר. אבל אם את רואה שהוא היסטרי, לא מפסיק לבכות למשך המון זמן תביני שכנראה כרגע זה לא מתאים עבורו. אל תנסי בכל מחיר להרדים אותו להירדם במיטה שלו. אם את מרדימה אותו עלייך ואת רואה שהוא היסטרי תנסי קודם להרדים אותו עלייך בחדר שלו ואז לעשות את המעבר של ההרדמה במיטה מהידיים. ואם הוא נרדם לידך והוא היסטרי תנסי ללטף אותו ולהרגיע אותו במגע שלך דרך המיטה ואם זה לא עובד אז קחי אותו אלייך.