לי גם היה ככה עד גיל חודשיים וחצי בערך בדיוק ככה-חוסר זמן להכול מהכול! זה התחיל להשתפר כשהיא התחילה לישון את השעות שלה לקראת הלילה כמו שצריך,אבל מה שכן זה עובר-זה חלק מהתהליך וזה תקופתי! תסתכלי על זה באור הזה,לי אישית זה בהחלט נתן כוח. אני גם הייתי בלי עזרה(אין לי אמא) חמתי לא גרה בעיר שלי ודודות שלי ניסו לעזור כמה שיכלו אחרי הכול הן עם ילדים-ובעלי חזר לעבוד. תקופתי בהחלט ומה שבטוח זה יחלוף ברגע שיסתדרו לה השעות שיינה/בכללי הסדר יום בעזרת השם

אז ככה שגם אני ובעלי לא לקחנו לעצמנו ימים לצאת לפעמים וכאלה כי באמת בחודשים האלו הכול סבב סביב הילדה.. וגם אני לא יצאתי מהבית בכלל בכלל!! אם יש לך את האופציה והעזרה הזאת תעשי/תעשו את זה זה כיף משחרר ונותן הרגשה טובה