הגיוני ??? ראיתי את הקטן רק פעמיים עד עכשיו..היום אני בשבוע 28 .. אני רוצה לראות אותו יותר .האם זה מקובל ? ואיך מבקשים דבר כזה ? לרופאת נשים שלי אין משכיר אולטרסאונד במרפא.. מה עושים ?

חרדה אני בשבוע 7+5 היום ברוך ה' ואין יותר מאושרת ממני! אבל מצד שני,אני לא מפסיקה לפחד על ההריון הזה וכל הזמן מתעסקת במה נורמאלי ומה לא... נכנסתי להריון הנוכחי שנה וחצי אחרי הפלה טבעית שהיתה שגם אז לקח לי שנה להכנס להריון . מה אפשר לעשות כדי להפסיק את המחשבות הרעות ? אם משהו ייקרה אני לא אעמוד בזה יותר

סימני מתיחה אחרי לידה בנות מישהיא ניסתה?

חלב שאוב במקרר תגידו בנות נכון שחלב שטוב במקרר שנשאב תוך יום יומיים וחומם יש לו ריח שונה מחלב טרי??

קנייה ראשונה- כמויות היי, רוצה לעשות את הקנייה הראשונה לבייבי- יש לי רשימה מסודרת.. רק שאין לי מושג מבחינת כמויות. אז אשמח להמלצות בהתייחס לציוד הבא- בגדי ניו בורן בגדים 0-3 מוצצים- כמה חברות קניתן לנסות וכמה מכל חברה בקבוקים- אותו דבר מגבות מצעים חיתולי בד חיתולי טטרא משחות החתלה- כמה סוגים קניתן להתנסות הראשונית וכל דבר נוסף שיעלה בראשכן... תודות 💜💜

ילדתי...😍 שבוע 38+4 היי בנות, קודם כל רציתי לומר תודה על הכל!! הפורום הזה סופר עזר לי לאורך ההריון ♥️ ועכשיו לסיפור הלידה שלי... הערכת משקל בשבוע 30 הייתה 2.200 הרופא שלי אמר שזה יותר מדי ושלח אותי להערכת משקל נוספת בשבוע 36 - 3.800. בשבוע 37 חזרתי לרופא, והוא שלח אותי למיון בשל חשד למקרוזומיה (עובר גדול) כדי שיחליטו שם מה לעשות איתי... הגעתי למיון שם העלו חשד לסוכרת הריון לא מאובחנת (עשיתי העמסת סוכר 50 שיצאה תקינה ושללה סכרת) ושלחו אותי לעשות העמסת סוכר של ה100, ואמרו לי לחזור בשבוע 38 עם תוצאה של העמסת הסוכר. בנוסף עשו לי שוב הערכת משקל בגלל שהיה קושי בהדמיה בגלל עודף משקל שלי.. הערכת המשקל הייתה 3775. יומיים אחר מכן, עשיתי העמסת סוכר של ה100 שיצאה לא תקינה ואובנחתי בסכרת הריון. משם אמרו לי לעשות מעקב של סוכר כדי לראות אם אני מצליחה לאזן את הסוכר, אמרו לי לחזור למיון לזירוז אם אני רואה שהסוכר לא מתאזן למשך יום שלם, ועל הדרך עשו לי גם סטריפינג.. עברו יומיים, יום חמישי, שבוע 38+2 והסוכר באמת לא התאזן, הגעתי למיון ושלחו אותי לזירוז - בלון 1... כואב ממש אבל כאב נסבל ומתישהו מתרגלים לזה... לאחר שעתיים הבלון נפל.. בדיקת פתיחה - 3, אבל אין צירים וצוואר עדיין קשה.. לאחר משהו כמו 8 שעות הכניסו לי 2 בלונים שנפלו לאחר 40 דק', הפתיחה נשארה 3, ומעבירים אותי לחדר לידה לקבלת פיטוצין. יום שישי, 20:30 מקבלת פיטוצין.. צירים חזקים ממש, אבל לא כואב אפילו לא טיפה.. יום שבת בבוקר בודקים לי פתיחה - 4. ממשיכים עם הפיטוצין... בשעה 12 ביקור רופאה, אומרת טוב, אין התקדמות.. פקיעת מים - זה יקדם את הפתיחה... מאותו הרגע הצירים כואביםםםםם... כל 2 דק' צירים חזקים ונוראיים!!! מסבירים לי שבגלל שיש לי סכרת והכתפיים של העובר גדולות יש סכנה לפרע כתף, שלא בטוח יהיה, אבל אם יהיה אז במקרה הטוב זה שבירת יש של העובר ובמקרה הגרוע שיתוק ביד אחת, לנצח... ויחד עם זאת, בקיסרי קיים סיכון לזיהומים ולסיבוך של הניתוח... החלטתי שאני רוצה להמשיך עם לידה רגילה, גם בגלל שנאמר לי שהתנאים של הצוואר שלי לדעתם מאפשרים לידה רגילה ושלדעץם הכל יהיה בסדר... חזרה לצירים... הצירים חזקים ממש בתדירות של כל 2 דק'. הראש לוחץ, רוצה לצאת.. בודקים לי פתיחה - 5... חופרת להם אחרי חצי שעה שיבדקו שוב אם יש התקדמות, הפתיחה נשארה 5... אני סובלת ומותשת... מבקשת אפידורל. אחרי חצי שעה באו להזריק לי.. אני זזה, התהליך לא נעים... לא מצליחים להזריק לי... בודקים לי שוב פתיחה - 6, אבל הסבל נוראי!! מתישששש בעיקר בגלל שזה כל 2 דק' ואין זמן לנשום בין לבין... מבקשת קיסרי.. הרדמה מלאה, כי לא הצליחו להזריק לי אפידורל... בדרך לחדר ניתוח אני בוכה... עצובה וכאובה... סובלת מהעובדה שאני הולכת לניתוח, שאני לא אניק אותו ברגע שייצא, שאני לא אהיה הראשונה לראות את המלאך הקטן שלי... לא מצליחה להפסיק לבכות... בחדר ניתוח הרופאה עוצרת את הכל ואומרת שהיא לא מוכנה לנתח אותי עד שהרופאה ששלחה אותי לניתוח לא חותמת ולוקחת על אחריותה שהניתוח הזה הוא חירום.. כי קיים סיכון שבגלל שלא הייתי בצום ואכלתי בחדר לידה, האוכל יגיע מהקיבה לריאות (על כל העצב מוסיפים לי את הפחד הנוראי הזה). הרופאה חותמת ומכניסים אותי לקיסרי ביום שבת, בשעה 16:00. נולד תינוק בריא בשעה 16:30, נסיך אמיתי ♥️ מתעוררת בשעה 19 נראה לי.. אומרים לי שהנסיך שלי במשקל 3755. המשפחה מראה לי את התמונות שלו ואני בוכההה איך זה שכולם ראו אותו לפניי... בעלי גם כולו מרוגש... ב20:30 מביאים לי אותו סוף סוף... נסיך מושלם שלי ♥️