בעלי קורא לי מטומטמת וטיפשה , וכל היום מעיר לי הערות מה לא בסדר, יש לו תקופות מאוד טובות אבל כל פעם זה חוזר, הוא מתוסכל ויוצא עליי, ניסיתי בכל דרך לשים גבולות וזה תמיד חוזר, אני לא יודעת מה לעשות . מרגישה שהוא מוציא אותי לא בסדר כל הזמן. אני בחודש תשיעי, אני גם לא מסתדרת עם ההורים הם גם קשים וביקורתיים, מעדיפה לא להיות אצלהם רק מבקרת מדי פעם. אני מרגישה שאין לי תמיכה בכלל, וכל פעם אני מרימה את עצמי, מנסה להיעזר בשיחות עם חברים אבל כמה אפשר. רוצה לשים לזה סוף. אני מרגישה שנמצאת במעגל סבל שאין לי איך לצאת ממנו. ישלי פסיכולוגית אבל זה לא ממש עוזר. אני ממש צריכה סביבה תומכת ואין לי. גם עברנו לגור ליד ההורים שלי כי אני מפחדת שלא נסתדר לבד, אבל מאוד קשה לי פה זה מקום מרוחק מהכול מה שמגביר לי את תחושת הבדידות