התינוקת כבר הת שנה וחודשיים. עצמאית מאוד, מלאת אנרגיה וסקרנות. אני כל יום איתה בבית. היא גם עדיין יונקת. ואני מרגישה שבעלי כמעט ולא מגדל אותה. גם כשהוא חוסר מהעבודה אני זאת שאומרת מה לעשות ומתי (עכשיו מקלחת, הוא נחליף טיטול וכו'). עם הזמן הוא לומד להתנהל איתה אבל הוא לא יוזם את הטיפול בה. כאילו אני מנהל עבודה ואני עייפה... היא יונקת בלילה, אז גם בלילה איתי. אנחנו גרים אצל ההורים כי עד עכשיו שילם מזונות על ילדיו מנישואים קודמים ככה לא היה כסף להשכרת בית. ואתמול גם רבנו והוא הציע לי שאם רע לי כל כך וחסר לי תחום עיניין שאקח על עצמי את כלכלת הבית. כאילו מה שחסר לי זה מטלות ולא אוויר לנשימה. אנחנו לא יוצאים לבלות כי לא מוצאים בייביסיטר שהתינוקת רגועה איתה. ובגדול נדמה שאני לא ממש מצליחה לגדל אותה כמו שצריך בעצמי. זהו. עכשיו לא מדברים. מה לעשות :/