וואי, נשמע שממש קשה לך.. יש לך עזרה? את ישנה מספיק? לגבי הדברים שכתבת. שימי לב שבגילאים האלה (עד גיל שנה ואפילו קצת אחכ) הלוז שלהם משתנה מאוד מהר.. אם הוא לא ישן הרבה זמן כנראה שהוא לא באמת צריך לישון.. תשתדלי לשמור על סבב של האכלה - משחק - שינה וכו.. ולשים לישון רק כשהוא מתלונן ולא קודם. לגבי ההנקה, אני מאוד מאמינה בהנקה, אבל..... לדעתי שווה לך לוותר על זה. זאת אומרת, אל תייבשי את החלב ואת יכולה להציע לו, אבל ממש לא בלחץ ולא באטרף. אז הוא יאכל מבקבוק, לא יקרה כלום. הוא יגדל ויהיה ילד חמוד ויפה גם אם הוא יאכל רק תמל. לגבי המוצץ, תנסי לשחרר, מבינה שזה מתסכל שהוא לא לוקח מוצץ כי זה מאוד מרגיע אותם, אבל לא שווה לך להילחם בזה, לפחות עד ששאר הדברים ילכו יותר חלק... לגבי להספיק. אל תעשי שום דבר בנוסף לטיפול בתינוק חוץ מלדאוג לעצמך. תאכלי, תנוחי כמה שאת יכולה, כל השאר יחכה. וזה כל הזמן ככה או שיש ימים ויש ימים?

איפה היית כשמליון בנות יצאו עלי פה כשאמרתי שיש תינוקות שבוכים סתם 😒 תשארי חזקה ואני במקומך הייתי מוותרת על הנקה. נשמע מיותר.. ותזכרי שאת לא במירוץ ויש לך תינוק קטן בבית, גם אם לא תספיקי דברים זה ממש מובן והגיוני את צריכה לראות איך הבית שלי נראה, בלאגן זאת לא מילה אבל אצלי השינה באה במקום ראשון.. הבית יחכה

גגג תינוקות לא בוכים סתם, זו הדרך שלהם לתקשר. כשתינוק לא מקבל מענה לבכי שלו הוא לומד לא לבכות, זה בעצם אומר שמשהו בתקשורת שלו נדפק... זה לא אומר שהאמא צריכה לסבול או לא לדאוג לעצמה. אם את צריכה לשירותים, להכין לעצמך שניה אוכל, הוא יכול לבכות כמה דקות, לא יקרה כלום. כדאי לדבר איתו, שידע שהבכי שלו מקבל מענה, גם אם לא בדיוק מה שהוא רצה. בכל מקרה, מומלץ להתייעץ כל פעם שמשהו לא מסתדר, לבקש עזרה ולא לחכות למצב שמותשים. בגיל חודשיים היית אמורה להיות במצב שטוב לך ורגוע לך עם התינוק ב70% מהזמן לפחות..... זה אומר שלא הצלחת להבין איך אמורים להתנהל, זה לא אומר שאת אמא גרועה, זה פשוט אומר שאת אמא. זה בסדר לא לדעת.. אבל חבל להישאר במקום הזה, כי זה לא טוב לך....