לא מפסיקה לבכות 😢 יום השלישי ללידה (זה כנראה חלק מהסיבה לבכי) כל כך רציתי שההנקה תצליח, התכוננתי,התפללתי וזה לא מצליח. בהתחלה ינק יפה ומהר מאוד זה התחיל לכאוב, ועכשיו כבר הגעתי למצב של חתכים ענקיים בפטמה ודימום 😭 ובנוסף היום החלב התחיל להכנס והחזה שלי ענק קשה וממש כואב, אפילו המשאבה לא מצליחה להוציא. הוא לא מסכים בשום אופן לנסות פטמת סיליקון,מתחיל לצרוח רוצה להתייאש ולהפסיק אבל יודעת שאכעס על עצמי אחר כך ואתחרט. והצהבת של התינוק ממשיכה לעלות והוא חייב לאכול יותר כדי שזה ירד.. אז אני פשוט יושבת במחלקה, מחזיקה את התינוק ובוכה את נשמתי ולא יודעת מה לעשות עם עצמי. למה זה חייב להיות כל כך קשה? 😭 כל כך כואב לי, אפילו המגע של החולצה עם הפטמות מכאיב לי. הלוואי שתצליחו לנחם אותי ואפילו במקצת..