פורקת את מה שמרגישה בלב 💔 יום חמישי "עזבתי את הבית" הלחטתי שאני ובן זוגי צריכים הפסקה אחד מהשני, אנחנו רבים בלי סוף, צעקות קללות, ונמאס לי כבר מכל הריבים האלה שאני תמיד אומרת לו "טוב, טוב" רק שכבר יפסיק לריב איתי התעייפתי מזה כבר, אמר לי, לכי לא צריך אותך, ובאמת לקחתי את שני הבנים הקטנים והלכתי להורי אמרתי לו שאנחנו צריכים הפסקה של חודש, ואם טוב לנו אז נישאר ככה ואם לא נראה מה נעשה, השארתי אותו עם שתי הבנות ה"גדולות" (בנות 4 ו-3) אבל קצת קשה לי אצל הורי, לילד בן השנה וחצי אין משחקים ומשעמם לו הוא במשפחתון מהבוקר עד 4 אחר הצהרים, ולי קשה לקום בלילות בשביל הילד בן החודשיים, מצב לא פשוט, אני אומרת לעצמי, שאני צריכה לחזור הביתה, אבל מצד שני אני חייבת להישאר בדעה שלי לעמוד על שלי, כי אם אני יחזור הריבים יחזרו ולא בא לי את זה, מרגישה חסרת אונים, "אני רושמת לו שאני לא מתכוונת לחזור שבעצם אני מנסה לשכנע את עצמי ביני לבין עצמי שאני חייבת להישאר כי אולי זה יעשה לי רק טוב,