נעלם הכל... שבוע 11+2 ונעלמו לי כל התסמינים, אין בחילות יש לי רק כאבי מחזור מידי פעם... לפי מה שהבנתי מהרופאה זה התרחבות רחם אבל די מלחיץ. הייתן הולכות לרופא או לחכות לשבוע הבא שיש לי שקיפות?

מישהי יכולה להמליץ על טיפול זוגי שעוזר ולא יקר מידי? בשבוע 33 להריון ונתקלים באי הבנות וריבים כואבים.

בנות אם שאבתי כרגע והתינוק ישן איפה אני שומרת את החלב השאוב ? אפשר בחדר ?

קצת פורקת... המשפחה של בעלי ואני נמצאים בקשר עוב ממש, רואה את אחים שלו כאחים שלי ואת ההורים שלו כהורים ואנשים שאפשר לסמוך עליהם ולהתייעץ איתם(עם מורדות לפעמים אבל דברים נקודתיים וממש זניחים). כמה ימים לפני ספטמבר בעלי התגלה כחיובי לקורונה ואני והילדים יצאנו שליליים אז בלי רצון נסעתי איתם להורים שלי ובגלל שלא הסתדרנו כבר יום למחרת חזרתי הביתה ושמרנו על בידוד ביחד. בסוף התקופה הבן שלע יצא חיובי והבת שלי ואני שליליות. ההורים של בעלי באותה תקופה טסו ואח שלו נשאר בבית שלהם לבד. הילטנו שאני והילדה נתפצל ואהיה עם אח של בעלי עד שתסתיים תקופת הבידוד של הבן ואז נחזור (אחיו מחוסן 3 פעמים וגם אני). אח שלו קצת אמר שלא בא לו כי רוצה שיבואו אליו חברים וחברה שלו(שאני מכירה את כולם וחברה שלו ואני מדברות בלי קשר אליו). היה נראה לנו הזוי שהוא אומר כזה דבר ו וכן לסכן את הבת שלי שתידבק ובלי קשר ץישאר לבידוד ארוך בבית כשאנחנו כבר אחרי הבידוד של בעלי בדירה פיצית בלי מרפסת וגינה. בעלי נעלב עליו מאוד, גם אני אבל לא רציתי להגיד לו כדי לא לחמם ואמרתי לו שאני מבינה אותו שהוא ילד ורוצה להנות מהזמן הזה ולא מבין את החשיבות. חמי וחמותי לא ממש התערבו חוץ מפעם אחת שחמותי אמרה לו שכשיבואו חברים אני והילדה נשב בחדר ולא נפריע אבל זה לבחירתו. בכל מקרה בעלי נפגר עם אחיו והם דיברו ביניהם וגיסי הסכים אבל אני כבר לא רציתי ללכת וגם אמרתי לו שאני כבר לא אגיע לפני השיחה. בעלי סיפר לי שהתכתב עם חמותי בנושא אבל היה נראה שמתחמק מלפרט על מה בדיוק דיברו רק אמר שהיא אמרה שיש תחושה לא נעימה בבית אצלם בגלל הסיפור הזה. ראיתי עליו שיש יותר ממה שהוא מספר לי וכמו סתומה חיטטתי לו בהודעות וראיתי שבעלי אומר שעצוב לו שגם אצל ההורים שלי הייתי לא רצויה וחשב שאצלם יהיה טוב יותר וגם זה לא, ואז אמא שלו כותבת שזה בגלל שאני והוא לא מסתדרים טוב. ומפה כבר הייתי מבולבלת נורא כי מבחינתי הוא כמו אחי ומסתדרים מצוין. עכשיו אני במצב שלא יכולה לדבר איתו בכלל בלי להרגיש לא נעים ולא יכולה לדבר על זה עם בעלי כי חיטטתי לו בפלאפון. אני פתאום מסתכלת על כל המערכת יחסים שלי איתם בצורה אחרת. למשל היום זה היומולדת שנה של הילדה ואף אחד אפילו לא שלח הודעה מזל טוב ולא התקשר. הם עדיין בחול ושלחו כל מיניי תמונות מהמלון וכו וכולם בקבוצה המשפחתית דיברו ביניהם ואף אחד לא הזכיר את הבת שלי שיש לה יונולדת. פתאום הכל נראה לי כל כך שונה היחס... מרגישה שהייתי תמימה 6 שנים שכולם אוהבים את כולם ומסתבר שזה לא ככה בכלל..... מצטערת על האורך של זה פשוט זה ממש יושב לי

הגיוני שחמותי והמשפחה של בעלי אוהבים אותי יותר מבעלי ?

כאבים בגב חזקים בשבוע 5 וחצי הגיוני?