במשפחה של בעלי יש קטע כזה שלכל אחד ביום הולדת מרימים הפקה של חגיגות..היה לי אתמול יום הולדת והם רצו להרים לי ארוחת ערב עם כל האחים והדודים שלו,ואני לא אןהבת את הדברים האלו..אז אמרתי להם שלא ושלא אהיה בבית. ומסתבר שהם רוצים להרים היום ארוחה לכבודי במקום אתמול שזה מהמם וכל הכבוד להם,אבל אני באמת לא אוהבת את הדברים הגדולים האלו וההפקות.אני מבחינתי ביןם הולדת לחגוג הכי צנוע עם בעלי וזהו. מצד אחד מרגישה כפוית טובה כי כאילו מה..הם רוצים לחגוג בשבילך.מצד שני לא בא לי.באמת באמת שלא בא לי. וכמה שניסיתי להסביר גם לבעלי,כלום לא עוזר.הוא אומר ככה אנחנו וזהו.תתמודדי... מה לעשות?