מבינה אותך מאוד..רוב האימהות בהתחלה מרגישות ככה..אבל אלוהים נתן לנו את הכוח והמתנה הזאת ללדת ולגדל ילדים תני לעצמך זמן לבלות וזה נפלא אבל גם תנסי לעשות איזון ולקחת אחריות על החלק של חינוך ילדים כי ככה החיים בנויים אין דרך אחרת את צריכה לעשות איזון בין לחיות וליהנות וגם באותו זמן לקחת אחריות על עצמך לגדל ולחנך ילדים כי יש אושר בזה שתראי אחר כך בעתיד תנסי ליהנות גם מהרגעים עם הילדים כי אחרי שהם גדלים אנחנו נתגעגע לכל רגע לשחק איתם לבלות איתם לצחוק איתם וזה גם חלק מהחיים

אני ממש מתמסרת אליהם אבל יש פער עצום בין החינוך בבתי ספר לבין מה שאני מקיימת בתוכי מבחינה דתית גם .... אני מרגישה שאני משקרת אני הייתי חסר גבולות ולהם אני דורשת להיות ילדים טובים בקיצור בוקר של בילבול

אנחנו גדלים יחד איתם מתבגרים איתם .. לומדים את המגרעןת של עצמנו וזה דבר טוב זה חלק מהחיים .. לקום בזמן , להתארגן בבוקר כמן שצריך , את מעבירה להם ולומדת תוך כדי כמה הערכים האלה חשובים את גם תרצי שהילדים יתפתחו , יתבגרו , יבינו , ישכילו והבילוי עם הבעל עד מאוחר בלילה יהיה דבר שולי אומרת לך מנסיון.. זה עובר

למשל אתמול בלילה בילינו עד 4 והיום הם איחרו ..... נורמלי הם הולכים כן בזמן אבל זה לא כי אני הולכת לישון בזמן זה כי אני מתגברת נורא אני ילדתי בגיל 19 ילד ראשון