את יודעת; הרגשתי בדיוק כמוך. זה כל כך אופייני להתחלה של ההריון. ונראה כאילו אין אופק . קודם כל תפרקי הכל לגורמים קטנים וכבר תרגישי יותר שליטה ולא מפוזרת. כשמסתכלים על הכל יחד זה נראה מפחיד ומטורף. הבת שלך- תשתדלי כמה שאת יכולה לסלוח לעצמך על חוסר סבלנות, כדי להתקדם ולהשתפר. סך הכל היא קטנטונת ולא אשמתה. יש ממי לבקש עזרה בלשמור עלייה? שתוכלי להתנתק? הלימודים- תשמרי עליהם. אל תפתחי פער גדול מידי. את בתקופה לא משהו אבל זה חשוב מאוד ללמוד. הבית - ישאר הבית שלכם , נקי או מלוכלך. אחרי שתתחזקי תתפני לבית, שגם כמובן נקיון שלו יעשה לך הרגשה טובה ויעלה לך מוטיבציה. אבל ממש לא נורא אם זה יקרה עוד שבוע ולא מחר. בעלך- כנראה גם בסוג של בריחה. נסי להעביר לו מסר שאתם אחד. אתם באותה סירה שחודרים אלייה מים כרגע. וביחד צריך להוציא אותם, כי לבד לא תצליחי. ואם תנסי, בסוף תשקעי. תרתמי אותו. תבקשי עזרה. ולא בלנקות או לבשל. עזרה של חבר. של להיות יחד, אפילו פשוט להתחבק. אתם זוג אתם אחד. כשעצוב לך זה גם שלו ולהפך. מחר תתמקדי בגורם אחד, ותנסי להשקיע בו. אם זה הבעל, או קצת נתק מהילדה, או להגיע לשיעור ללימודים, או לסדר קצת את הבית. משהו אחד! רק אחד. וכשתרגישי חזקה, תוסיפי עוד גורם. בזמן ובקצב שלך. לאט ובטוח. ותהיי בטוחה ממה שכתבת פה את לא לבד. רובנו שם. המציאות לא תמיד זוהרת. אבל חייב לקום ולהמשיך הלאה 💖💖💖💖

מור כמה חכמה וואווו כל הכבוד

מור רק עכשיו אני רואה את התגובה שלך.. אני חייבת לומר לך שעשית לי טוב בלב. את מקסימה ממש תודה לך❤️ אני אשתדל לעשות מה הצעת לי מקווה שאצליח להתרומם

איזו מתוקה !! תודה בנות!! אנחנו פשוט באותה סירה כולנו. בחיי. אותן צרות ואותם קשיים. נעבור את זה ביחד🙏🏻❤