הגוף שלנו עובר כ"כ הרבה, עזבו שהגוף שלנו מדהים וחכם ויודע לייצר חיים, שזה באמת משוגע בפני עצמו! הכל זז, משתנה, מתרכך, נמתח... קצת לא פייר שכל השינויים האלה קורים רק לנו, ואנחנו צריכות להתמודד עם זה אח"כ... באמת שהייתי מעדיפה לא להיות זאת שיולדת, אלא שבעלי חחח הכאבים שעברתי נסבלים לחלוטין, אבל מי אוהב לחיות בכאב? המתח הנפשי בהריון הראשון, לא לדעת למה לצפות, ואז לקבל את המתנה הכי יקרה בעולם 😍 והחוסר ביטחון במיטה אח"כ, פתאום יש לי שומן עודף (לפני כן תמיד הייתי חטובה) ויש לי פיצוצים בציצי שהיה עומד ויפה עד גיל 34! וכן, הוא מתחיל ליפול קצת וזה מהסיבה הכי טובה שיש, אבל עדיין, לא קל וכיך לקבל שינוי כזה, במיוחד שאת רגילה כ"כ הרבה שנים שהכל לטעמך ומושלם בשבילך... וגם יש לי פיצוצים במפשעות, כנראה מהלידה... אז עכשיו להיות עם בגד ים ולשבת בנוח עם רגליים מפוסקות כבר לא יקרה, כי זה לא אסתטי ומושלם כמו שזה היה... וגם בסקס, להרגיש שהכל יותר רחב שם בפנים, פחות חיכוך = פחות הנאה.. ושלא לדעת על כמה שקשה לחזור להתאמן, איזה כאבים סבלתי בהתחלה... וגם לעזוב את הבייבי זה לא פשוט, כי הוא מכור לאמא שלו וכמה שאבא הוא אבא טוב, הוא לא יודע ומכיר כמו אמא... אין מירמור, סתם משתפת, חשבתי שהכל יתקבל אצלי הרבה יותר בקלילות, אבל לא, זה קצת מפריע לי כל השינויים האלה, מתחילה להרגיש את הגוף מתכער וזה לא מה שהתרגלתי אליו במשך 34 שנה... כמובן שאני עובדת על לשפר את זה, ובקרוב גם אתחיל דיאטת חיטוב (שיהיה לי יותר זמן להשקיע בארוחות שלי, כרגע לא תמיד יש לי זמן לאכול)... להיות אמא זה ממש לא קל, אבל זה הדבר הכי טוב שעשיתי בחיים שלי 🤍🤍🤍