חייבת לשאול/לפרוק/לשתף - זה ארוךךךךך!!! היי יקירות בוקר טוב🌹 אז אני חוזרת אליכן פעם שניה תודה לה"! בהריון הראשון אתן הייתן החברות הכי טובות שלי והשותפות, נשות הסוד והפריקה, תמכתן הקשבתן, שמחתן איתי ועודדתן, בלעדיכן היה קשה! שמחה להיות שוב בחברתכן מאחלת לכולכן הריון קל ומשעמם⁦❤️⁩ השבוע גיליתי על הריון שני ב"ה, יש לי תינוק בבית בן 10.5 חודשים, האהבה של החיים שלי האור שלי הכח שלי הכל . בלעדיו אני כלום!!! מהרגע שהוא נולד ובא לחיים שלנו, מייד רצינו עוד אחד, כדי לחוות עוד את מה שאנחנו חווים איתו, זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים, ממש התרגשנו אני ובעלי לגלות על עוד הריון, התחלתי לרקוד ולספר לתינוק שיש לו אח בדרך..... מפה לשם עברה יממה והתחיל לי לחץ חזק בבטן.. כבר יומיים.. זה מלחץ.. יש לי ממש לחץ נפשי, אני פוחדת מאד שהאוצר החדש יקח את המקום של אהבת חיי של הילד הבכור שלי שעשה אותי אמא ועשה אותי מאושרת, אני פוחדת שהכל ישתנה עבורו, מצד שני אני שמחה שתהיה לו חברה וחבר/ה לשחק ויהיה לו כיף, אבל מצד אחר נזכרת במה שעברתי אחרי הלידה הראשונה שהייתי כאובה ובדיכאון ופוחדת צריך אצליח לתמרן את כל זה??????? תודה למי שקראה עד פה, תודה על ההקשבה ותודה שאתן כאן

הייתן לוקחות תינוקת בת חודש לרופא?היא מנוזלת ונשמעת צרודה מעט בדקתי על רופא ילדים לבית ואין שירות כזה

טיפת חלב יצאנו עכשיו בשעה טובה מהבית חולים, לא הבנתי מתי צריך לבוא למעקב לטיפת חלב .. ואיך קובעים תור?

אם הדבקתי את המדבקה למניעת הריון ביום השני למחזור ולא ביום הראשון היא לא תשפיע ?

סיפור הלידה שלי, אז אחרי יומיים של היתאוששות אמיתית יכולה לספר קצת. יום שלישי, שבוע 40 עליתי לביקורת בבית חולים בגלל כרישיות בדם, הרגשתי פחות תנועות באותו בוקר, לאחר בדיקה של דופק הרופאה ייעצה לי זירוז וכניסה לחדר לידה כי בתכלס חבל לסכן את עצמי ואת התינוק. זו לידה שניה ובראשונה עברתי גיהנום של זירוזים נתנו לי כל מה שאפשר לתת פרופרס בלון פיטוצין, בקיעת מים, הכל. באותו בוקר הבן שלי עם חום של 40 מעלות ובעלי איתו במרפאה אני לבד צריכה לקבל החלטה היתקשרתי אליו ובכיתי אמרתי לו שאחכה עוד שבוע עד שהוא יצא לא יקרה כלום אבל הוא היתעקש שאנסה לחשוב על הבריאות שלי ושל העובר ולא אפעל מתוך הפחד. היום אני מודה לה' על הרגע שהוא היתעקש. נכנסתי לחדר לידה לבד עם פתיחה 2 וביקשתי שלא יבקעו לי את המים רק פיטוצין. לאחר בערך שעתיים וחצי בעלי מגיע אני עם ממש צירים וכל ציר שמתחיל אני מניחה יד על הבטן ומתפללת שפשוט זו תהיה חויה מתקנת ושהעובר השה יצא בריא ושלם. לאחר שעה החלפת משמרת נכנסת המיילדת שהיתה איתי בלידה הראשונה שהיתה שנתיים לפני שכמעט בגללה נכנסתי לניתוח ברגע האחרון מציגה את עצמה ואני רק רוצה להיעלם, זה מה שחוסר לי חשבתי אבל חיזקתי את עצמי שה' הוא המיילד שלי ואין לאף אחד יכולת להזיק לי ולעזור לי בלעדיו ואולי זה התיקון שלה. אני לבד צירים שמתחזקים כבר לא יכולה ביקשתי אפידורל, בא מרדים ועושה לי לאחר שעה מתחילה להרגיש לא טוב צמרמורות רעידות בכל הגוף לא מצליחה להירגע בחילות והמיילדת נימצאת אי שם רחוק מחוץ לחדר, אני מקיאה על עצמי לא יכולה לקום מהמיטה דמעות יורדות לי בלי הכרה אני לבד מצלצלת בלי סוף ואף אחד לא מגיע להחליף לי מצעים קרוב לחצי שעה. אני מנסה להיתחזק אוספת את עצמי בכלי מתקשר ומספר לי שהילד צורח מחום וכנראה שהרופא אומר שיש לו אנמיה. והוא עובר סיוט ואני פשוט מתחננת לה' שרק יעזור לי. אחרי כמה דקות נכנסת אחות ועוזרת לי ואני יודעת שהוא שומע תפילה. לאחר שעתיים בערך המיילדת הארורה חוזרת ואומרת לי שכנראה היא לא תהיה איתי בלידה כי יולדת אחרת בחדר אחר יורדת לניתוח כנראה והיא תהיה איתה אבל אין לדעת לא יכולה לתאר את השמחה שהיתה לי בלב. בודקת פתיחה, פתיחה 7. בעשר וחצי בעלי מגיע אחרי ששם את הילד אצל ההורים כל כך שמחתי לראות אותו באמת הרגשתי ששנינו מבינים אחד את השני בעיניים ושהוא עבר לא פחות סיוט משאני עוברת. ב11 החלפת משמרת, מגיעה אחות אחרת מתוקה ומיוחדת בודקת פתיחה, פתיחה מלאה כמה לחיצות חזקות והוא היה בחוץ זה היה כל כך מרגש. והלוואי שזה היה נגמר בדקות האלה. התינוק יצא השילייה אחריו ופתאום אני מתחילה להרגיש לא טוב אני מרגישה שאני הולכת וניחלשת מתחילה להרגיש שאני הולכת להקיא, האחות צורחת לצוות שיגיעו ואני רואה רק דם מסביבי, היו לי קרישי דם בצוואר הרחם והם לא נתנו לרחם להיסגר ולעצור את הדימום צרחות בחדר מלא רופאים אחיות ואמי לאט לאט מרגישה שאני מאבדת את ההכרה שכבר לא אשרוד מסתכלת לצדדים והכל סביבי דם, הלחץ דם שלי יורד בטירוף רופא נכנס מהר מחתים אותי על טופס מוציא את כל כרישי הדם מהרחם בעלי אומר שכמות הדם שיצאה שם היתה מזעזעת. אני מתחילה להקיא ורועדת כולי ורק אז נירגעת. ניצלתי ברגע האחרון, כל כך שמחה שזירזרתי ולא משכתי מי יודע איך זה היה ניגמר אם הייתי ממשיכה את ההריון עם הקרישים האלה. אז תודה לה' על עוד אוצר קדוש, ועל החיים שהוא מעניק כל רגע ורגע כי הוא באמת שומע תפילה. ולכל הבנות שלפעמים מתנגדות לזירוזים במיוחד עם הבעיה הזו אל תתעקשו לפעמים החיים שלכם ושל הבייבי חשובים מהכל! תודה לכן אהובות על כל שנייה שתמכתן בי ועניתן לי מכל הלב! ולידה קלה בידיים מלאות לכולן!

מה המשקל של עגלה סייילו ספורטליין? לא מצאתי באינטרנט..