אז הנה סיפור הלידה שלי😊 שבוע 35+6 הולכת למוקד למעקב הריון בסיכון. עושים לי מוניטור שיוצא לא ברור ואז הרופא שולח אותי למיון דחוף. הגעתי למיון, עושים לי מוניטור, לא תקין. מסובבים אותי לצד ימין, ושוב מוניטור חצי שעה,עדיין לא תקין. מנסים צד שמאל, חצי שעה שוב,עדיין לא תקין. קוראים לי לאולטרסאונד, בודקים ,יש דופק. מחליטים להשאיר אותי לאשפוז ולבדוק שוב בבוקר באולטרסאונד איכותי יותר. ואז הרופאה המתמחה מחליטה להתייעץ עם הרופאה סגנית המחלקה שמחליטה לעשות לי אולטרסאונד שוב ובבדיקה מגלים שאין מי שפיר! בדקו אולי היתה לי ירידת מים, וראו שלא היתה. ולא יודעים מה קרה עם המי שפיר. בקיצור מחליטים ליילד אותי. אומרים לי ולבעלי תחליטו: או לידה רגילה שלא כדאי לבצע כי התינוק במצב קריטי או ללכת לניתוח. נתנו לנו 10 דקות להחליט ובעלי ואני מתלבטים כי זאת לידה שניה שלי והריון הקודם היה בניתוח ואם שוב אלד בניתוח אז כל הלידות הבאות זה ניתוח מצד שני אי אפשר לקחת סיכון וח"ו שיקרה משהו לתינוק. בקיצור, עושים שאלת רב, הרב אומר לעשות ניתוח. לא מאחלת לאף אחת לידת חירום. נכנסתי להיסטריה שם בחדר ניתוח ואני רק בוכה כי גם בהתחלה לא אשרו לבעלי להכנס לניתוח עד שהוא עשה שם בלאגן.... בקיצור, חוויה מאתגרת. ב"ה, אחרי חצי שעה בחדר ניתוח, התינוקי שלי יצא והעבירו אותו לפגיה. ההתאוששות מהניתוח ב"ה היתה מהירה, ואז הלכתי לראות את התינוק. הוא היה באינקובטור וב"ה עבר אח"כ למיטה רגילה ולאחר 8 ימים השתחררנו, כשהתינוק הגיע לכמעט שני קילו. אז זה הסיפור שלי, מציעה לכולן להיות ערניות לכל תחושה עם העובר, ואם יש הרגשה לא טובה ללכת לבדוק. לא יכולה לדמיין מה היה קורה , אם לא הייתי הולכת באותו יום לבדיקה והתעקשתי להכנס למוקד כי בהתחלה לא הסכימו להכניס אותי...... שיהיה לכולן , הריון תקין וקל ובידיים מלאות 😊