היי בוקר טוב בנות החלטתי לשתף כי באמת לאמא לילדה ראשונה אני לא רוצה לעשות טעויות. אני מרגישה שלפעמים מעבר לאמא אני יותר חברה של הילדה עושות הכל יחד נהנהות משתוללות משחקות וכו.. ומרגישה שאיכשהו עכשיו בגיל שנתיים שהיא התחילה למרוד. קשה לי לשים גבולות. חוץ מעניין השינה שבזה לישון זה לישון אפילו ההתנגדות לפעמים. היום בבוקר היא קמה כולה מבסוטה רצתה פאזל על הבוקר אמרתי טוב נו ישבתי איתה.. אחרכך שבאתי להוריד לה חולצה להתלבש בכי היסטרי לא רוצה להתלבש לגן. עד שבעלי החליט די וזהו ולקח פיקוד בשנייה הוריד לה והלביש למרות ההתנגדות. ושוב עוד פעם לא רוצה גקט רק כובע.. ולא רוצה לגן. ובכלל ברוב הפעמים לאחרונה כל מה שהיא רוצה מבקשת בבכי. אשמח לעצות איך לעבור את הגיל הקשה הזה האם באמת לא זה לא? האם להתגמש? איפה להקל איפה פחות? אבודה קצת