לא מפסיקה לבכות.. חייבת לפרוק אז אני שבוע 40 והיום בבוקר התחילו לי צירים. אמרתי לבעלי שישאר בבית כי נראה שלידה מתחילה. ואכן הצירים הולכים ונהיים תכופים יותר (אבל עוד לא מספיק כדי לנסוע לבית חולים). כאבים חזקים ממש. בקיצור התחלתי באטרף לארגן את הבית, לפנות את הזבל, כלים וכביסות כדי להשאיר הכל מסודר אז מה האידיוט אומר לי? (הוא משחק במחשב מהבוקר) "מה א עושה לי רגשי עכשיו שאנקה?" עכשיו לא אמרתי לו מילה ולא ביקשתי כלום...כולה ניקיתי לידו הזמן שהוא משחק... אחרי זה נשכבתי קצת לנוח וביקשתי שיעשה לי מסאג בגב תחתון כי כואב לי נורא. הוא בא, לחץ במשך דקה (בלי להגזים) ובא ללכת.. אז שאלתי אותו מה הקטע אז הוא עושה לי "מה את רוצה? שאלחץ לך עד שתלדי? ובכלל הייתי באמצע כשקראת לי" ממש ממש התפרצתי בבכי וצעקות וקראתי לו מטומטם. מאז לא פסיקה לבכות.. כל כך נערכנו ללידה הזו ועשינו קורסים וסדנאות, הוא אמור לדעת מה לעשות, איך לנסות להקל ובפועל הוא לגמרי חסר תועלת. ממש עושה לי חשק להתגרש אחרי הלידה מרוב שהוא מרגיש לי חסר תועלת. המשפחה שלי גרה כמה שעות נסיעה ממני ובכלל נערכתי ללידה כאילו הוא המלווה היחידי ועכשיו אני מרגישה שאי אפשר לסמוך עליו ואני אצטרך לעבור את זה לבד 😭😭😭 ממש לא בא לי להקפיץ משפחה או חברות כי זה ממש מרגיש לי משהו אינטימי כזה של הזוג ומצד שני בעלי כחסר תועלת לחלוטין במצב של לחץ. לא יודעת מה לעשות... לא מפסיקה לבכות. כועסת על עצמי שלא הבאתי דולה או משהו... כואב לי ואני מפחדת לעבור את הכל לבד וממש ממש כועסת עליו שאי אפשר לסמוך עליו ברגע האמת

מוניטור.. שבוע 18, עשיתי אתמול מוניטור ביתי והעוברית הייתה ממוקמת ממש בצד ימין הקיצוני של הבטן , ממש ליד עצם האגן .. הגיוני שממוקמת כלכך בצד ? כבר שבוע היא באותו מקום

אולטרסאונד ראשון- שאלה דחופה לפי הספירה שלי אני בשבוע 7 פלוס 3 הייתי היום באולטרסאוד ראשון, יש שק עובר ודופק ברוך השם אבל הגודל של העובר תואם לשבוע 6 פלוס 1. האם למישהי זה קרה? אמרו לי לחזור שבוע הבא לוודא שהעובר מתפתח באופן תקין. אני קצת לא רגועה.

הקטן שלי בן חודש כל פיפי עובר לבגדים! מחליפה לו לפחות שש סטים של בגדים ביום ניסיתי פמפרס פרמיום ואגיס מה עושים??

מוצצים או שילב ולמה?

בנות שעברו קיסרי ולא מניקות. כמה זמן אחרי הלידה קיבלתן מחזור?