לכל המאוכזבות מהבעל שלא עשה כלום ליום האהבה, מה אתן הכנתן בשבילו? יום האהבה זה לשני הכיוונים, רק אומרת.
הריון ולידההריון ולידה
💬7 תגובות👍1 לייקים

תגובות (7)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 בפברואר 2022 בשעה 13:57
וואו איזה השקעה, כל הכבוד! את משקיעה ככה כל שנה? לי כבר מזמן נגמרו הרעיונות מה לתת לו חחח
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 בפברואר 2022 בשעה 14:12
קניתי לו טרנינג של מותג יקר, ארזתי יפה וקשרתי בלון עם לב. מספיק לו😅 הוא לא קנה לי כלום בוודאות.. מכירה אותו, עסוק בעבודה שלו המכור הזה..🤦🏻‍♀️ אבל בכוונה קניתי שירגיש חרא 😆 אני שבוע הבא אמורה ללדת וחשבתי עליו!!
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 בפברואר 2022 בשעה 14:13
אה ואני אופה עכשיו עוגיות שוקולד בצורת לב😂 תאמת שזה גם סתם להעסיק את עצמי בימים האחרונים שלפני הלידה חחח
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 בפברואר 2022 בשעה 15:29
הכל עניין של תיאום ציפיות.. אני אמרתי מראש לבעלי לפני יומיים שהיום יום האהבה (היה נראה מבוהל שאין לו מתנה ואנחנו בבידוד חח) אמרתי לו שלאכול יחד ארוחת בוקר ולראות יחד סרט זה מספיק בשבילי ושלא ישבור את הראש אני הכנתי לו קופסא מלאה סוגי קינדר שהזמנתי משופרסל והרכבתי חח ושמתי לו על המיטה בבוקר כשאנחנו לא בבידוד אני אומרת לו מראש ולא מחכה להתקיל אותו.. סהכ הוא רוצה לשמח והוא לא מודע למתי זה וולנטיינז ומתי לא אז אני בעד להגיד אם מצפים למשהו ;)

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

סיפור הלידה שלי 💜🎀🎀💜 [26.12, 07:17] יונית אסולין: אמרתי אני אספר לך שתביני איך זה הזיה לידה תשיעית ועדיין היה לי מסורבל בטירוף.. כבר שבועיים שהייתי עם צירים לא סדירים הלכתי ניסיתי לשכנע כבר רופאים שיעזרו לי וכלום.. החזירו אותי הביתה כל פעם להמשיך לסבול בבית.. ואז התחיל החופש ביום שני.. פתאום קלטתי את המצב שלי שאני עם הכאבים והבלאגן צריכה לתפקד בבית כרגיל.. אזרתי סוג של אומץ לא תאמיני.. התקשרתי למונית ונסעתי לאמא שלי.. אמרתי לעצמי אני ינוח קצת מקסימום אמא שלי תיקח אותי לאסף הרופא ללדת.. הגעתי לאשקלון באוטו אמא שלי אומרת לי את לא נראית טוב כבר שבועיים שאני (היא) לא ישנה בלילה מהלחץ והמתח עכשיו ניקח אותך למיון כאן ונראה איך התפתח. [26.12, 07:29] יונית אסולין: הגענו לברזילי עם צירים לא סדירים פתיחה של 2 בקושי.. אבל בגלל שראו שאני כאובה אישפזו אותי ללילה להשגחה ועשו לי סטריפינג.. בקיצור בלילה סבלתי ממש בקושי ישנתי בבוקר עוד פעם בדיקות מוניטור הכל אותו דבר צירים לא סדירים עוד פעם עושים סטריפינג אמא שלי חזרה בבוקר מוקדם והתחלנו ללכת עשינו סיבוב של שעות במרכז קניות גם אחותי הגיעה דיברנו וטיילנו ואז חזרנו למחלקה והיתה אחות שם שהיתה ממש טובה היא קראה לרופאה שעשתה לי שוב סטריפינג אבל הפעם זה היה ממש כואב וגם התחיל לי דימום.. והביאה לאמא שלי כדור פיזיו וביקשה שאני אשב עליו לפחות שעה לעשות תרגילים היא לימדה אותי מה לעשות.. ומהרגע שישבתי על הכדור עד הלידה עבר אולי שעה וקצת.. אחרי 5 דקות על הכדור התחילו צירים נוראיים ובלי הפסקה ממש עד שהרגשתי לחץ בכל הגוף וכבר לא יכולתי אבל מהייאוש לא אמרתי לאף אחד ושכבר ממש היה לי קשה לא יכולתי לפתוח את העיניים אמא שלי הקימה שם את כל הצוות על הרגליים.. בדקו אותי היתה פתיחה סהכ של 3 אבל בגלל שראו אותי ככה העבירו אותי מיד לחדר לידה.. מהרגע שנכנסתי לחדר לידה התחרפנתי כבר כאילו כבר זהו התייאשתי ממש יחד עם זה שזה היה כל כך מתיש התחלתי לראות כוכבים וצרחתי את נשמתי.. המיילדת בדקה אותי וקפץ מ3 ל8.. ב10 דקות פלוס מינוס.. ואז ניסו לפקוע את המים לא ככ הצליחו בגלל המיעוט מים ואז שעשו אץ זה המיילדת אמרה לאמא שלי שסירבלו לה את הלידה כי כל הקרומים היו על הראש של התינוקת ולא היה אפשר לעזור לי להוציא ואני הייתי בעולם אחר כבר מותשת בטירוף לא הייתי מסוגלת לשתף פעולה כמעט.. משמיים המיילדת עבדה ועבדה כדי להוציא את הקרומים מהראש וב3 לחיצות שהיו נראות כמו נצח וכאבים הזויים שנראה לי שלא אשכח אותם לנצח היא יצאה הנסיכה הקטנה סוף סוף..
הריון ולידההריון ולידה
💬17 תגובות👍3 לייקים