רוצה לפרוק.. בעלי עדיין צמוד לציצי של אמא שלו.. כל דבר קטן הוא מספר לה .. השבוע קבענו שהוא יצבע את החדר רץ לספר לה. היום בערב היא התקשרה להטיף לנו וביקשה מהאחים שלו גם להתקשר ולהגיד לנו שלא מכינים את החדר לפני הלידה. לא צובעים לא קונים ולא כלום. וסבא של רבה של לא יודעת מה אמר שלא קונים ומכינים דברים לפני הלידה. אני גם ככה בנאדם לחוץ מטבעי ומעדיפה לא לספר לסביבה מה מי מו כי כולם מלחיצים אותי.. והוא חייב לשתף אותה עם כל האמונות הטפלות שלה.. ועכשיו הוא התחיל להגיד לי אני לא רוצה לקנות אני לא רוצה לעשות כלןם לפני. עוד שנייה אני בועטת אותו החוצה מעצבים... כבר הכל היה לי מסודר בראש שאני מכינה וקונה שיהיה לי בבית.. מה עושים במצב כזה ..? אשמח לעזרתכן