היי הבת שלי ביולי תיהיה בת שנתיים וקצת. הייתן לוקחות אותה בסוף יולי לבית מלון ל5 יום? זה בים המלח חוץ מלהיות במלון לא חושבת שתהנה שם כולכך מכוון שקטנה עדין אבל מצד שני אתגעגע 5 יום בלעדייה. אם תישאר אצל ההורים שאני בטוחה שזה העדפה גם שלה .. כיף לה שם ובגן וחבל סתם שתשתעמם במלון והאמת גם מפחדת לצאת איתה לבד אף פעם לא נסענו שלושתינו יחד לבד( היה טיולים שההורים שלי הצטרפו היה עזרה וכיף) והלשמור עלייה שם מפחיד אותי קצת. סבורה שבעלי יהיה הרוב עם חבר שלו והילדים שגם יגיעו איתנו. מה אומרות?
אמהותאמהות
💬1 תגובות

תגובות (1)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי9 בפברואר 2022 בשעה 14:25
משעמם בים המלח מאוד אין לילדים מה לחפש שם , אלא אם כן לקחתם מלון עם פעילויות לילדים. יש בכל מלון חדר משחקים לילדים .. היא תיהנה בבריכה.. אבל אם יש לך אפשרות בלעדיה , תסעי ותיהני ! חופשה עם תינוק / ילד קטן בעיניי זו לא חופשה !

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

קארמה גירסת חמתי תמיד האמנתי שה נותן את שכרו כבר בעולם הזה! אז הנה לכם.. חמתי.. שדברה 24/7 על זה שהיא רוצה נכד, שתצא לפנסיה כשיבוא, שתפנק אותו , שהיא מתכוננת בלע בלע בלע בלע.. הגיע הרגע .. רוב ההריון לא התעניינה במיוחד. חודש תשיעי אני עושה הכל לבד, סופגת ממנה פרצופים הערות.. מגיע הרגע.. ילדתי.. קודם לא טוב לה שילדתי ביום שישי כי הברית בשבת. אחר כך לא נראה לה שיום של הפדיון כי זה תאריך הטיסה לחול. אני מתאשפזת בחודש הראשון של התינוקי שלי, היא לא עוזרת לבעלי בכלום .. עושה טובה שבאה אליו כשהוא מתמודד עם תינוק שרק נולד ואני רחוקה מהם. אבל קארמה באה בחזרה ולא מאכזבת.. כשחזרה מחול נכנסה לבידוד שבועיים, אחר כך שבוע שבועיים והתחיל סגר. אחרי הסגר הייתה באה לסמן וי וללכת.. עשתה טובה שראתה את הנכד שלה וגם כשראתה הכל תמיד צריך להיות בשבילה.. להגיע עם תינוק לבית שלה, במקום שתצא.. עזבו שלא יצאה לפנסיה מה שבאמת ידעתי שיקרה.. בעלי לא ראה את ההולך לבוא אבל קיבל הכול בפרצוף. לא שמרה על הילד דקה מחייה. ואז נגמרה לי החופשת לידה.. אני עושה שמניות באויר כדי להצליח לחזור לשגרה מסויימת, קמה בלילות, נסיעות לעבודה של שעות טובות, פקקים.. חוזרת סמרטוט לבית. והנסיכה באה מבלי להודיע, אני חצי מעולפת והיא לא שמה עלי. מבקשת מבעלי שיעיר.. שאם לפחות לא מסייעת לי ולא רואה אותי ממטר שתודיע לפני שהיא באה.. ואז היא נעלבת. באה רק מתי שבעלי נמצא.. וגם אז לחצי שעה ובורחת. לא 'ואלת אותו אם הוא רעב צמא עייף.. כלום. באה נהנת מהנכס ואת הכוס מים שלה נותנת לבן שלה להרים.. מפה לשם שברה את היד חודשיים עם גבס והחלטתי שלא לעזור לה בכלום. לפנות את השולחן ושהיה לה בהצלחה. ואני הכי לא כזאת. אבל מבינה שיש לי עסק איתה.. כל כך חבל שזאת החמה שנפלתי עליה.. שאכפת לה רק מעצמה ואן חום ושיתוף כמו במשפחה נארמלית. אבל תודה על מה שיש .. משתדלת להסתכל על הדברים הטובים שיש לי ..
אמהותאמהות
💬15 תגובות
שבוע 41+2 אני מתחילה להרים ידיים ולהבין שהיא לא תבוא לבד טבעי כמו שרציתי. ביקורת שלישית בביהח, אין פתיחה, אין צירים, כלום... הערת משקל 3.800 וכמובן הביהח מעודד זירוז משבוע 40+3 וכל מה שאני רוצה זה לתת לה ולי את האפשרות לצאת לבד. כולן אומרות לי כמה זירוז בלון /פרופס זה זירוז מהגיהינום וכמה אני רואה מחברות שבסוף רובן מגיעות לקיסרי חירום. כבר לא יודעת אם ללכת לקיסרי מתוכנן וזהו. אני בת 37 אוטוטו, הריון ראשון ומבחינתי היום הדבר היחיד שאכפת לי שתצא בריאה הרופאים רוצים שאשקול סיכונים של קיסרי (לחכות שנה לפחות עם ילד שני וסיכון רגיל של ניתוח) וגם סיכונים של לידה וגינלית (קרעים ועוד דברים שמעדיפה לא לחשוב עליהם בעקבות הגדול של העוברית) מנסה להיתפס בסיפורים משמחים אבל מרגישה שכל יום שלא עוזרת לה לצאת, אולי לא עושה לה טוב...ואולי היא כן צריכה עזרה... כל מי שכותבת שעדיף לחכות שתצא טבעי כי זירוז זה גיהנום (שזו מהתחלה היתה הגישה שלי, אי אפשר להגיד את זה ודאי כי אין לדעת מה היה קורה אם לא היתן עושות זירוז ). אני פשוט אובדת עצות כי לא מרגישה שיש לי עוד הרבה זמן להחליט...מישהי עברה את זה? פשוט חוששת ומיואשת
הריון ולידההריון ולידה
💬52 תגובות