עוקבת ( בוללל במצב שלך)

שלי באותו הגיל בדיוק. הוא משחק תמיד לבד לא משנה איפה מניחה אותו (כל עוד לא מפריע לו כלום). כמובן שאני שרה לו ועושה לו פעילויות מדי פעם אבל הוא ממש לא תלוי בי. אז לדעתי זה לא עניין של גיל אלא עניין של הרגל. כנראה הרגלת אותו להרבה ידיים. תנסי לשחרר לאט לאט. תניחי אותו באוניברסיטה עם צעצועים ומוזיקה, תהיי איתו בהתחלה ואז תני לו לבד. אני הרבה פעמים שמה אותו בטרמפולינה מולי עם צעצועים ומוזיקה תוך כדי שאני מבשלת/מקפלת או תולה כביסה וככה הוא מסתכל עליי ועדיין מרגיש שאני איתו אבל עדיין משוחררת לעשות עוד דברים.

הכי חשוב זה לתת לו להתרחק ממך ולא להפך... אם תנסי להאיץ בו להיות עצמאי יהיה לו הרבה יותר קשה.. שימי אותו באוניברסיטה ושבי לידו על הרצפה, בטרמפולינה ושיהיה צמוד אלייך שיכול לראות אותך.. עם הזמן הוא יתחיל לחקור את הסביבה ויתרחק ממך קצת קצת כל פעם. (להסיט מבט ממך זה גם מרחק מבחינתו..) חוץ מזה שזה גיל שהם אמורים להיות גג 10 דקות בכל דבר ואז נמאס להם.. זה תקין..

תודה רבה נשמות על תגובות, ליטל ממש עזרת לי בתגובה שלך לגבי זמן בכל משחק ושזה תקין הרגעת אותי כי אני ינסה לעשות מה שאמרתם לי ומקווה שזה יסתדר