אז הסיפור לידה שלי... הכי ארוך שהיה בפורטי עד היום😂 יום שישי בבוקר אני אצל אחי 3 שעות נסיעה לבית אני קמה עם הפרשה דמית חומה מבינה שיצא לי הפקק ומחכה לצירים אין כלום עברה השבת מתלבטת אם לחזור לבית או ללכת לבדוק בבית חולים שם והסיכוים מאוד גבוהים שאני יתאשפז שם וזה קשה רחוק מהבית בלי אף אחד.. בקיצור החלטתי לחזור וכל זה אני עם אוטובוס הגענו 40 דקות לפני הבית מתחיל סדירים חלשים וסדירים כל 10 דקות בעלי אומר טוב ישר ניתן לבית חולים. מגיעים עושים לי מוניטור כל 10 דקות צירים חלשים פתיחה 4 מחיקה 80 מעלים אותך למחלקה שיתפתח צירים כי את ב38+2 לא מזרזים בשבוע כזה( שבועיים הייתי עם הפתיחה הזו) אמרתי לה אוקי אבל לא באלי שוב להתאשפז ובסוף לחזור לבית תעשי לי סטריפלינג עשתה לי וחיכיתי במיון עד שיעלו אותי. עובר חצי שעה אני מתקפלת ושורדת תכאב פתאום מתחיל כל 5 דקות ציר וכאביםם אני בוכה מכאב והאחות אומרת זה מצוין מתקדם אמרתי לה לפני שאת מעלה אותי תבדקי פתיחה בודקת אומרת לי פתיחה 5 מחיקה 90 לחדר לידה הולכים לחדר לידה אני מתפתלת היא שואלת אם אני רוצה אפידורל אמרתי שנחכה חמותי הייתה איתי אמרה לי בואי נעשה מקלחת חמה זה יזרז תשבי על הכדור וזה המים כאילו הרגיעו לי הכל יוצאת מהמים שוב באה המיילדת בודקת עדיין 5 אמרתי לה טוב אז תביאי לי אפידורל לא מתקדם ואני סתם סובלת עד שהגיע המרדים הגעתי לפתיחה 6 כולי בסטרס נותן לי תאפידורל 2 דקות אחרי היד הימנית וחצי פרצוף ימין אני אומרת למיילדת משהו לא בסדר העין מתחילה להעצם לי היד אני לא מרגישה כלום היא קוראת למרדים הוא אומר לה זה קורה 1 ל אבל זה תקין חצי שעה שעה יעבור פתאום התחלתי להקיא סיימתי ראיתי את כל החדר לידה מסתובב אמרתי להם שאני מתעלפת ונשמט לי הראש ואני שומעת תדופק עולה ויורד והמיילדת בלחץ ואני לא איתם אחרי 10 דקות שאני ככה נרגע הוא שם לי מלא תרופות שיורידו לי מינון כי כנראה היה הרבה ניסיתי לישון לא הצלחתי הגוף היה בסטרס מטורף רק בכיתי ורעדתי וכל דבר פחדתי הרופאה באה בודקת פתיחה 8 עברו 2 דקות אני אומרת לך יש לי לחץ לקקי לא מפסיקק היא באה אומרת לי תלחצי חזק חזק חזק עוד לחיצה הוא בחוץ צרחתי את חיי שאני עומדת למות והראש בחוץ ואז היא פשוט החליקה לי בלי ללחוץ יצא לאויר העולם 3265 של אושר עילאיי מטורףף מאחלת לכולם לידה קלה וביידים מלאות בלי תפרים ובלי קרעים כמו שהיה לי( הלידה עצמה כן)