שבוע 16 כאבי בטן אתמול הייתי בחתונה ובחזרה הביתה היה לי כאבי בטן נוראיים !!!! כל כמה דקות זה עובר וחוזר כאבים שלא נסבלים ? מה זה מישהי יודעת

❤❤ סיפור הלידה שלי ❤❤ אז כמו שאתן יודעות כבר, ילדתי אתמול בצהריים בן מקסים. אני מרגישה חייב לכן על כל התמיכה לכן ממהרת לספר מה היה. הייתי צריכה לעבור זירוז בשבוע 37+0 עקב כולסטאזיס שהחמיר מיום ליום. ביום שני נסעתי לבית חולים לעבור זירוז (חפרתי לכן לפני אז אתן יודעות כמה פחדתי). הגעתי לבית חולים בשעה עשר רועדת מפחד. התקבלתי למוניטור ואולטראסאונד. היה לי תוואר אחורי ללא מחיקה וללא פתיחה אפילו לא של מילימטר. אמרו לי לחכות להפעלת לידה ושיתחילו עם בלון. בשעה 14.00 באמת קראו לי להכניס בלון לשש שעות. אני רק מהמילה בלון רציתי למות. רעדתי ופחדתי אבל אמרו שבלון יעשה פתיחה טובה של לפחות 3 אז הסכמתי. מה אני אגיד לכן.... השד לא כזה גדול. זה ממש לא נעים ההכנסה אבל בכלל לא כאב לי, בכלל. אחרי בערך 4 שעות התחילו צירונים קטנים, ממש שמחתי ואחרי 6 שעות נתחלתי להרגיש צירים, לא חזקים אבל בהחלט לא נעימים. העבירו אותי לחדר לידה. בחדר לידה כשהוציאו את הבלון תנחשו מה.... הפתיחה 0!!!! התחלתי לבכות שסתם סבלתי וזה לא עשה כלום. בערך ב10 בלילה קיבלתי את המנה הראשונה של ציטוטק ואז התחילו הצירים של החיים. ציר אחרי ציר ללא הפסקה באמצע וכל זה בלי אפידורל ובלי שום כלום. הייתי ככה בערך עד 4 לפנות בוקר ובכל ציר שמחתי ואמרתי לעצמי לפחות זה יעשה פתיחה. ב4 לפנות בוקר אחרי הסבל הזה בדקו פתיחה..... חצי!!! פה התחלתי ממש לבכות שזה פשוט לא עובד. הוחלט על מנה נוספת של ציטוטק. שוב צירים חזקים כואבים וב8 בבוקר ברוך ה פתיחה של 2 וחצי. הציעו לי פקיעת מיים ועניתי שסבבה אבל רק!!!!!! אחרי שמחברים אותי לאפידורל. מפה לשם חיברו לאפידורל ופטוצין ובשעה 13.00 פקעו לי מיים. ישר אחרי פקיעת מיים הפתיחה הייתה 4 ובעוד עשר דקות ממש הפתיחה הייתה עשר. משם כבר תוך עשרים דקות הילד היה בחוץ. אז מה שאני רוצה להגיד לכן בנות בסופו של דבר זירוז זה סופר לא נעים אבל לא כזה נורא. צירים של ציטוטק באמת באים בלי הפסקה אבל מצד שני נסבלים ואפילו ישנתי איזה 40 דקות עם הצירים האלה. פקיעת מיים אם עושים תחת אפידורל בכלל לא מרגישים כלום. בסופו של דבר הנסיך נולד במשקל 3160 ואני מאושרת עד הגג (וגם בגלל שיצאתי מזה ללא תפרים בכלל). באסה היחידה שלא נפרדה לי השילייה אבל את זה היה לי גם בלידה הראשונה אז כבר הכרתי את התהליך של הוצאה ידנית. אני רוצה להגיד לכן בנות יקרות, תודה רבה על התמיכה ותודה שהייתן כאן בשבילי לכל שאלה. בזכות האיחולים האינסופיים שלכן הייתה לידה יחסית קלה. אני מאמינה בשליחת אנרגיות טובות ובאמת מאמינה ששלחתן לי המון ובזכות זה היה לי יחסית לידה קלה. אז שוב תודה רבה ואם יש לכן שאלות אמשח לעזור!!!!!!

שהייה במלונית לאחר לידה מעוניינת לשכור שני לילות במלונית של אסף הרופא .. כדאי ? או כדאי לילה אחד ? או שבכלל מיותר .. מה אומרות ?

בנות שבוע טוב.. אני כותבת שוב כאבי גב בלתי נסבלים ,אני במשקל ממש גבוה לא יכולה להתכופף עובדת כגננת 8 שעות + נסיעות למקום העבודה 40 דק כל כיוון. ממש קשה לי אני חוזרת לבית ישר למקלחת ולישון עד הבוקר האם מישהי הצליחה להוציא שמירה על כאבי גב שלא עוברים??? אשמח להסבר איך מוציאים

היי בנות אשמח למתכון לעוגת שמרים תודה

שבוע 35+6 אז אני חיובית לקורונה ואתמול התחלתי להדרדר כואב כל השרירים ברמות שלזוז קשה ועלה החום ודופק על 145 כמובן שחום מחייב לנסוע למיון אז הזמנתי אמבולנס הוא הגיע אחרי כמעט 2 שעות ועוד לקחו את הזמן עד שעלו לבית ... כשה נכנסתי לאמבולנס שאלו איזה בית חולים מעדיפה אמרתי איכילוב ועדיין נסעו לוולפסון היה שמועות שרע פה מאוד בקורונה ופחדתי .. הכניסו אותי לחדר לידה הורידו בגדים הכל מוניטור פתיחה אין פתיחה ויש צירים לא סדירים הביאו משהו להורדת חום ירד בבדיקות דם מצאו דלקת כלשהי והחליטו שהילד בסדר והם שולחים אותי לאישפוז במחלקת קורונה .... באמצע הלילה לקחו אותי כולי קפואה מכניסים מחלקה למחלקה בחדרים כמה אנשים ביחד שוכבים מבוגרים כבר נלחצתי זהו אני יבכה למה נסעתי לפה ...בבית יכלתי לשתות נגד חום ולשבת בבידוד.. אבל לא תודה לאל הכניסו אותי לחדר קטן לבד כי אני בהריון... אז הכל פה מצלום הרופאים מדברים איתך במצלמה דרך טלפון כזה שעומד כאן עם מסך ורק אחים אחיות נכנסים לפה האחיות נחמדות מאוד דואגות ) שמו לי שתי כדורים אופטלגין שמו לי נוזלים שעד עכשיו ביד שלי עוד משהו לא מובן וזריקה כלשהי שעוזר לורידים משהו ... הלכתי לישון קמתי כולי מזיעה פעמיים החלפתי בגדים הכל כנראה החום ירד לי בלילה . מה שכן אני ממש רעבה ואמרו שרק ב 8 וחצי אוכל ואני עוד שניה מתה... אני עייפה שונאת בתי חולים ואני פה בהשגחה לא ידוע עד מתי כי זה קורונה בידוד והריון ביחד. אבל חשבתי שיהיה יותר גרוע בנתיים אני שמחה שלפחות חדרים פרטיים נותנים לי ויחס נורמאלי לא כזה נוראי כמו שעברתי בכל פעם בבתי חולים . אבל אני עדיין מיואשת וממש רוצה הבית כבר חשבתי יעשו לי זירוז אלד אטפל בעצמי בימים שהוא יהיה איתי ונצא בשלום אבל לאא... הקטן לא ממהר לו הוא למטה עם צוואר סגור וממשיך להכאיב לי מיואשתתתתתתת!!! תודה על ההקשבה ובנות אל תפחדו סתם לא תמיד נותנים יחס מגעיל כמו שאני שמעתי על מחלקות ובתי חולים אליי גם בחדר לידה היו נחמדים וגם כאן במחלקת קורונה. וזהמה שאני רואהמהחדרשלי