היי מגיבה באנונימי למישי שרשמה באנונימי מקווה שתראה את הפוסט שלי לא מתביישת בעצמי פשוט מכירים אותי פה… לאנונימית שרשמה שיש לה בעל זהב אבל אחרי לידה מרגישה שהיא לא אןהבת אותו זה קרה גם לי… מאחרי הלידה הרגשתי פחות אהבה אליו לא בקטע של להיגעל ממנו וגם לא בקטע של לרצות מישו אחר היו תחושות ממש מוזרות (שבכלל בהריון הייתי שרופה עליו…) פשוט הרגשה כזאת של ריקנות ושאני אוהבת אותו הרבה הרבה פחות…. מטיבעי אני אישה מאןד מודעת לעצמי ושיש בעיה רצה לטפל ורוצה להחלים מהר והכול ואחרי הלידה פשוט נתתי לעצמי זמן להחלים זמן להכיר את הילד שלי זמן להכול הכול הכול…. להכיר את ההנקה להכיר את הגוף החדש שלי…. ולאהוב את הבת שלי (שגם לא קרה מייד בחדר לידה קרה כמה ימים אחרי) החלטתי גם לעשות הכול שלא יהיה לי מצפון ולתת לגוף לעשות את שלו… וכמובן התפללתי על זה המון….. שאני אוהב את בעלי הרבה יותר מפעם… אני שומרת טהרה וחודש אחרי הלידה עשיתי הפסק ופתאם אני זוכרת מסתכלת עליו וגלים של אהבה הציפו אותי מחדש🥰 כיום מסתכלת על התקופה הזאת לפני יותר משנה ומרגישה שאוהבת אותו אפילו יותר… ולך אנונימית אל תדאגי תני לעצמך ולגוף שלך לעשות את שלו… תאשימי את ההורמונים כי מותר מידיי פעם😛 תהני מהתינוק שלך ותתפללי על זה שתרגישי שוב אוהבת את בעלך ותגידי לעצמך שאת בסדר וזה קורה לנשים… בהצלחה לכל האמהות הלביאות!!!! והלוואי שתראי את הפוסט שלי אנונימית והלוואי שהצלחתי לעזור לך או לחזק אותך🥰