אני קצת מתייבשת מעצמי אבל צריכה לפרוק.. אז ככה.. מקווה שאסביר את עצמי מספיק טוב כדי שתבינו אני ובעלי ביחד 6 שנים נשואים 4 בגדול יש לנו זוגיות טובה מאוד הוא בן אדם זהב ובעל טוב(יש לו את המינוסים שלו כן אבל יש בו יותר טוב..) לפני ההריון ובהריון הייתי מטורפת עליו. בכללי אני מאוד מחוברת אליו ריגשית והוא הבן אדם הזה שאני רוצה לספר לו ולשתף ושתמיד יהיה איתי. הוא באמת הכל בשבילי. אחרי הלידה שהייתה קיסרי הוא לקח חופש מהעבודה של כמעט שבועיים לא עזב אותי בבית חולים נשאר איתי כל הלילות וגם בבית היה קם להחליף והכל כי היה לי קשה לטפל קיצר אחלה גבר לאחרונה אני מרגישה ריחוק ממנו.. לפעמים מרגישה שאני לא אוהבת אותו. בראש אני יודעת שכן אבל אני לא מרגישה אותו דבר.. אני חודש וחצי אחרי הלידה. ביום של המקווה אמרתי לו שאני פוחדת שנשכב ומעדיפה לדחות והוא היה הכי מבין ומכיל שיש אבל זה לא היה פחד פשוט לא רציתי לא יודעת הוא מציק לי בלי שהוא עושה כלום אני קצרה אליו לפעמים באלי פשוט לצאת מהבית ולא לחזור אליו השבוע רבנו ובטעות אמרתי לו נמאסת וכלכך כואב לי על המילה הזו העיניין הוא שאין לי איך להסביר לו שירדה לי האהבה הוא סתם ייפגע הוא ממש רגיש ואני לא יודעת אם יש מה לעשות