אני קצת בחרדה ודכדוך.. יצאתי לחל"ד ילד ראשון והחלטתי היום להתפטר לטובת גידול הילד להגיד שאני שלמה עם ההחלטה במאה אחוז? מבחינת הילד כן מבחינתי פחות לא יודעת אם אצליח לשרוד שנה שלמה בבית (החלטתי להכניס למסגרת לקראת גיל שנה רק) החודשים עפו מהלידה בינתיים עבר סבבה אבל מתחיל לשעמם לי אני די לבד רוב היום נורא אוהבת מסגרות ופתאום עם כמה שכיף לי לגדל את הילד שלי זה קצת לא פשוט כי אין לי עוד עניין גם קורונה וגם חורף וכל הזמן בבית אי אפשר לעשות כלום! אין לי עוד חברות בחופשת לידה איתי.. הכי הרבה זה לצאת לסיבוב של שעה לבד עם העגלה מרגישה שאני מתחילה לפתח חרדה לגבי העתיד זה היה נכון להתפטר? אני אמצא משהו יותר טוב? כי היום מעסיקים לא אוהבים אמהות.. תמיד רציתי להקים משפחה והנה סוף סוף זה קרה ותודה לאל הפכתי לאמא אבל זה מלווה בחששות לגבי העתיד שלנו תמיד ורוצה כמובן עוד ילדים בזמן הקרוב מפחדת מהעתיד