שורף לי הפיפי שבוע 40 כדאי להבדק? או שלא קריטי כי הלידה קרבה?

שנאה ואלימות מילולית כותבת באנונימיות כי רובכן מכירות אותי כאן מהפוסטים.. במצב מאוד מאוד קשה עם בעלי. השפלות בלתי פוסקות, ירידות עליי, אמירות שמתאכזב ממני, ריחוק פיזי בכל הרמות, לא שוכבים מלא זמן. אין נשיקות, חיבוקים, רחוק מזה.. לא נרדמת לילות שלמים מהמצב וזה לא מעניין אותו גם כשדיברתי איתו ובכיתי הוא לא משתנה. קשה לי מאוד אני מעריכה את עצמי עשויה יותר מזה. עצוב לי מאוד וכואב לי אני בהריון שני ומרגישה שאני מתמוטטת

צריכה תובנות מאימהות חכמות.. ילדתי תינוקת לפני חודשיים בשעה טובה כשהבן שלי היה בן שנה וחצי ומהרגע שהבן שלי נולד הוא היה בבת עיני. כל ציוץ שלו מיד קפצתי אליו . התמסרתי אליו לחלוטין , הלב שלי היה מתרחב רק מלאות אותו כל בוקר. לא היה נמאס לי ממנו. יכלתי לראות תמונות שלו כשהיה ישן אפילו. ועד עכשיו אני מאוהבת בו ומתגעגעת אליו כל כך כי לא יכולה להיות איתו כמו פעם מאז שהיא נולדה ןבעצם מאז ההריון כי היה לי ממש קשה בהריון ורוב הטיפול שלו היה באחריות בעלי ועכשיו אחרי שהתינוקת נולדה, היא נולדה בקלות, והיא כזאת מתוקה.. אבל... לא מרגישה שהלב שלי מתרחב באותה המידה כמו שהיה לי עם הגדול... לא מרגישה "מאוהבת" בה. כשהיא בוכה אני תמיד ניגשת אליה רק אחרי כמה דקות כי אני עסוקה במשהו (וזה בחיים לא היה קורה לי עם הבכור) וכואב לי שלא מפריע לי לשמוע אותה בוכה כמו שמתאים לי.. ובאופן כללי.. היא חמודה באמת.. אבל פשוט.. לא מצליחה לאהוב אותה כמו שאוהבת את הבכור. כואב לי.. למה זה ככה מה לא בסדר איתי? מרגישה ממש אשמה ואני מנסה לדבר איתה ולחייך אליה אבל זה בא ממש במאמץ...אוף..

היי בנות, אם הקאתי בערך שעה אחרי דיקלקטין אני צריכה לבלוע שוב? אני מיואשת ורע לי ומרוב כאבים בכל הגוף בכיתי לבעלי שכמו שהכניס לי אותו לגוף ככה יוציא לי אני נקרעת מההריון הזה. הריון שלישי שלי והשניים הקודמים היו קשים רצח אבל זה קשה שאין בכלל לתאר😪 סתם פרקתי

עצות למקלחת לתינוק בן שבועיים אני מחממת את האמבטיה ואת החדר וכל החלפה בגדים או טיטול הוא צורח , מאוד רגיש , בגדולה זה ממש לא היה לי ככה

היי. אשמח לשמוע איזה תרופות לתינוק כדאי להכין מראש שיהיו בבית?