רבתי עם בעלי. רגע לפני שנכנס הביתה שלחתי לו הודעה שאני סובלת מזה שהילד לא נרדם ונשאר עד שעות מאוחרות ער ואני לא מתפקדת חייבת לישון וגם להכין דברים לעבודה. הוא נכנס הביתה והתחלתי להגיד לילד לך לישון ואז הוא עלה לקחת אותו בשביל שישחק למטה. הסברתי לו אל תיקח אותו הוא יישן עוד מעט וגם ככה הוא לא לבוש בלבוש מתאים ולמטה קר טיפה הוא התעלם ולקח אותו. מרוב עייפות נשארתי במיטה ואחרי כחצי שעה נכנסתי להתקלח. ירדתי למטה שאלתי אם רעב אמר לא. והוא היה עם פרצוף חמוץ. בקיצור אחרי כשעה אמר לי שקשה לו לקום להכין אוכל אמרתי לו למה לא אמרת אני אחמם לך. אמר לי בכעס טיפה אבל שאלת לפני שעה ועכשיו אני רעב! בקיצור קמתי וחיממתי והבאתי לו חלק ראשון מהאוכל הבאתי ורציתי לחזור להמשיך (פיתות שווארמה) ןאז הוא קם והלך להכין בכעס והתחיל לצעוק למה את מכינה לי מנות קטנות הסברתי שבדיוק רציתי לחזור להכין עוד. התווכחנו על זה והוא לא רצה לאכול. ישב שעה בטלפון שלו והילד משחק לו התחננתי שיאכל ולא הסכים אמר בכעס אני עיייף לא רוצה לשמוע אותך. הסברתי לו שאני עייפה גם והתינוק לא נרדם מפה לשם התחיל לצעוק והילד הסתכל עליו. ואז כנראה ריחם על הילד קרא לו לשבת לידו לצפות בטלוויזיה, ביקש ממני בצורה לא יפה לאסוף משחק גדול שמפריע לצפייה אמרתי לו אל תדבר אליי בטון הזה אמר לי תסירי אותו ממולנו בקיצור התבוננתי בו בתמיהה למה הוא מדבר אליי ככה ואספתי את המשחק בעצבנות והוא נפל ממני. אמרתי לו אל תצעק מןל הילד (בטון חזק) ואז הוא זרק את מגש האוכל שבר את הכל והגיע עד אליי ואמר לי את לא תצעקי עליי ככה ורצה להרביץ לי אך כנראה התאפק והכל לעיני הילד (בן שנתיים וחצי) לקחתי את הילד והלכתי למעלה רציתי לצאת מהבית אבל הילד התחיל לבכות רצה לרדת למטה ירדתי והתחלתי להגיד לו את כל האמת ומה שאני חושבת עליו אתה לא עוזר לי לא תומך לא נמצא בבית לא מתקרב לא יוזם יחסים ואמרתי לא שאני לא יוצאת זה הבית שלי ואז אמר לי כן בטח את שילמת כסף עליו כאילו בציניות. ובאמצע הויכוח זרק עוד צלחת של טחינה לעברנו אני והילד אמנם היינו רחוקים אבל כאילו לעברנו ואז אחר כך יצא וטרקתי את הדלת. ואני יושבת וכואב לי על הילד שראה את הכל והלך לישון.