חרדות שלום בנות, אני מתארת לעצמי שמרביתכן תזדהנה עם הפוסט שלי ואולי גם יתן מענה לבנות נוספות. אני אמא טרייה לתינוקת בת 5 חודשים ומעוניינת לרשום אותה למעון/משפחתון שימלאו לה שנה,הבעיה היא שבכל פעם שבעלי מעלה את הנושא הבטן שלי מתהפכת ואני נתקפת בחרדות. ידוע לי שהמסגרת הזו חשובה להתפתחות שלה,אבל תסכימו איתי שאי אפשר להתעלם מהאירועים המזעזעים שנחשפים בגנים ואני תוהה איך לעזעזל אני מפקידה את הדבר הכי יקר לי בידיים זרות?! איך יטפלו בה?האם היא תקבל את תשומת הלב הנדרשת או שפשוט יתנו לה לבכות בלי הפסקה? אני באמת לא יודעת מה אעשה אם יפגעו לי בגוזלית שלי,הנפש שלי לא תכיל את זה! מצד שני אני מאוד רוצה לצאת לעבוד גם בשביל הנפש ובעיקר כדי להביא הכנסה נוספת הביתה. השאלה שלי איך מתגברים על כל החששות האלה ומשחררים? איך בוחרים מעון/משפחתון טוב? איך אדע שאותה מטפלת שמחייכת אליי לא מתעללת בקטנה אחרי שאני יוצאת משם? בנוסף אשמח לשמוע אם יש מעון/משפחתון בנתניה שאתן ממליצות מנסיון. תודה רבה!

עליה במשקל... הייתי היום במעקב אצל האחות, והיא לא הפסיקה להעיר לי על כמה עליתי במשקל... אמרתי לה שבההריון הראשון עליתי 27 קילו וזה בסדר הכל ירד אני לא לחוצה... והיא ממשיכה בשלה וואוווו זה המון את צריכה לעלות גג 12 קילו. היא הגיבה בצורה לא יפה לפחות אם הייתה מגיבה בצורה דואגת ומסבירה הייתי מבינה אבל ההערות האלה... מה אכפת לך בא לי להיות שמנה😤😡 נ.ב עליתי עד עכשיו 21 קילו שבוע 35.

בעלי לא תומך בי בהנקה ואפילו אנטי-מחפשת מקום לפרוק לידה ראשונה, תינוקת מהממת בת 5.5 חודשים, כל ההריון אמרתי לכל העולם שאני מתכוונת להניק אז זה לא היה סוד ובעלי גם היה מסנגר עליי ומסביר לכל המתנגדים למה זה חשוב. מאז הלידה הוא פשוט אנטי הנקה ולא תמך בי פעם אחת! הוא אומר שיודע שהנקה זה המזון הכי טוב לתינוק אבל המחיר שהוא גובה על הזוגיות לא שווה את זה. היא סרבנית בקבוקים, כבר חודשיים וחצי מנסים לתת לה בכל צורה וניסינו הכל בייעוץ של יועצת הנקה ורופאה וזה פשוט לא עובד אז אני לא יכולה להתרחק ממנה ליותר משעתיים וחצי וזה מגביל אותנו כשרוצים לצאת אפילו לאירוע או למסעדה, הכל סביב ההנקה. היא יונקת בלילה כמו ביום אז גם לילות שלמים אין. לי אין עזרה בכלללל מהמשפחה שלי. אמא שלי פעם אחת לא עזרה לי. הייתי מחוץ לדלת בלידה עצמה וזהו. באה פעם אחת לבקר במחלקת יולדות לכמה דקות וזהו. לא באה כשהשתחררתי לא לביח ולא לבית ולא הציעה עזרה מעולם. אחותי גדולה ממני (אני בת 30 והיא 36) והיא לא נשואה ולא בכיוון וממש צרת עין כלפיי שלי יש בעל, בית, ילדה, תואר רציני ועבודה מכובדת ומתגמלת מאוד והיא רק מעירה הערות נגדי. מזללל שיש את חמותי שהייתה כמו אמא בשבילי ועזרה לי בהכלללל גם בהריון וגם אחרי הלידה הייתה באה אלינו בלילה ומביאה לי את הילדה להנקה בשבוע הראשון, לימדה אותי לקלח אותה וכל מה שאני יודעת בעצם. אבלללל היא ממש אנטי הנקה וכך גם הבנות שלה וכולן לקחו כדורי יבוש חלב מיד וכל ההריון שלי דאגו להגיד למה לא כדאי להניק ועשו לבעלי שטיפת מוח אז בקושי הכי קטן הוא שולף את המשפטים המאוסים שלהן ואומר שהוא לא מוכן שאניק את הילד הבא ואם אתעקש שכן הוא מעדיף לחכות עם עוד ילד. עזבו שאני עושה הכללללל 24/7 לבד, בלי עזרה מאף אחד ועם ילדה לא קלה שעושה לנו בית ספר ואני נלחמתי על ההנקה אחרי לידה מאוד מאוד קשה, דלקות בשד, אנטיביוטיקות, דיממתי מהפטמות מרוב שהייתי פצועה ושלל הפתעות ולא ויתרתי פעם אחת. הייתי בוכה במקלחת כל פעם כי האגו שלי לא נותן לי להשבר ליד אחרים אבל די אני גמורה, אני ישנה 3-4 שעות בלילה גם עכשיו כבר כמעט חצי שעה מהלידה, רק אני איתה 24/7, הוא חוזר ב18-19 ככה מהעבודה ואין לי חיים ונלחמתי על ההנקה ועכשיו היא לא לוקחת בקבוק ואני חוזרת לעבודה עוד שבועיים ואין לי תמיכה ואין לי עזרה וזה קשה. והוא מקשה עליי ומתלונן כל הזמן שההנקה גובה מחיר עלינו ומה איתי??? אני גמורה ממוטטת בלי כוחות, לא מספיקה לאכול או להכנס לשירותים אפילו או לעשות משהו בשביל עצמי ובזמן שאני מניקה הוא רק חופר לי כמה זה גרוע בשבילי ובשבילנו ושהילדה מפתחת בלי תלות וכו וכו

דיכאון אני מודעת לעצמי , אני בדיכאון . בן 5 חודשים . ילד קשה, כל היום בוכה, לא רגוע , רוצה ציצי , רוצה ידיים,רוצה רק אותי, לא יושב לדקה אחת בטרמפולינה או במשטח פעילות . מגיעים ללילה עושה לו טקס שינה והכל טוב והוא לא עייף יתר ועם זאת מתעורר כל רבע שעה - חצי שעה. אני עייפה מתוסכלת וכבויה, אין לי חשק לכלום בחיים בגללו.אוףףף פרקתי אבל זה אינאפשר להמשיך כך, חייב פתרון. אין לי עזרה כי אני גרה רחוק מהשפחות שלי ושל בעלי , ובעלי עובד הרבה הרבה שעות

בת 9 ימים לשים לה שמן בראש בשער או שלא צריך ? תודה🙏🏼

ארוחת ערב פלפל ממולא באורז