הריון כימי מתי יודעים שהריון מתפתח תקין? אם הבטא הכפילה את עצמה כעבור יומיים, עברה הסכנה לכימי?

ילדתיי!! אז סוף סוף בשבוע 42 אחרי שהרופאים רצו ליילד אותי כבר משבוע 39..עשיתי סטריפינג ומייד התחילו צירים לאחר מכן. בשישי בערב ממש התחלתי להרגיש צירים לא חזקים אבל סדירים והחלטתי ליסוע לבית רפואה. בגלל שאני דתייה זאת החלטה משמעותית שאם נוסעים אז נשארים שם כל השבת..לא חשוב מה התקדם או מה לא. באתי לצערי עם פתיחה 1..שלא התקדמה לא משנה מה היה..צוואר סגור ועיקש.. והצירים רק ממשיכים להיות חזקים.. למזלי בגלל הקורונה המיון היה ריק, ובאתי יחד עם בעלי ודולה. הסכימו לי להכינס לאחד החדרים במיון לישון שם.. השעה כבר הייתה 2 בלילה. עייפות מטורפת, ושום פתיחה. אבל הצירים היו יחסית רגועים כדי שאפשר היה לישון ביניהם. אז התמקמתי באחד החדרים, בעלי ישן על הריצפה לידי והדולה תפסה מקום בספסל בחוץ.. הצלחנו לישון איזה 3 שעות.. והצירים לאט לאט התחילו להתגבר. בשעה 7 בבוקר, אחרי לילה שלם של צירים בדקו פתיחה, היה לי 2, הסכימו להכניס אותי לחדר לידה לקבל אפידורל ופיטוצין. נכנסתי לחדר לידה מאושרת, סוף סוף לא ייכאבו לי הצירים ואוכל לישון לפני הלידה. אבל זאת שעשתה לי את אפידורל הכאיבה לי מאוד, וגם אחרי ששמה לי הוא לא עבד 100 אחוז.. אולי 30 /50 אחוז עבד. הרגשתי עדיין צירים ואת כל החלק התחתון. וכל פעם שעשו לי בדיקה למטה כאב לי בטירוף. המשכתי להחזיק את הצירים עם נשימות, אבל פתיחה תקועה על 4 לא מתקדמת. הדולה שלי המקסימה החליטה אחרי שנחתי להתחיל לעשות פעילויות שיזיזו את התינוק לקראת הצוואר ושהוא ילחץ עליו. עשתה לי כל מיני שיקשוקים כאלה חזקים תוך כדי הצירים, ובאמת אחרי כמה דקות הוא התחיל לזוז לשם והפתיחה המשיכה. ביקשתי שיחליפו לי את האפידורל כי הוא פשוט לא הרדים לי כמעט כלום. ושוב תוך כדי צירים כואבים בטירוף היא שמה לי הכל מההתחלה. ואני כבר בוכה, כואב לי כל כך, לא יכולה לדבר בקושי, המיילדת תופסת אותי בכתפיים ומבקשת ממני לשחרר את הגוף, לא לחשוב על כלום. היא אומרת לי- את ברגע שמיימי, תחשבי על זה, תשחררי!! והיא מניחה לי ידיים על הכתפיים ואני משחררת לתוך הציר שמגיע ונושמת אותו. וממש הכל השתנה פתאום. וכל ציר אני מבקשת ממנה להיות לידי, או מהדולה. אחרי כמה זמן כבר הצירים גוברים לצירי לידה, אבל פתאום אני לא מרגישה טוב..כל ציר שבא אני עוברת אותו ופתאום לא מצליחה לנשום והחדר מסתחרר לי..רואה שחור, פתאום החדר מלא רופאים וכולם שואלים אותי מה אני מרגישה אבל אני לא מצליחה לדבר, והצירים תוקפים אותי..אני מבקשת משהו מתוק ומתפללת לאלוקים שיציל אותי. אוכלת קצת עוגה והסוכר קצת עולה מצליחה להרגיש קצת יותר טוב אבל עדיין כאבים בשמיים. האפידורל פשוט לא עובד עלי!! ואני ממשיכה לשרוד, מחזיקה לדולה שלי את היד שמא אני אתעלף.. הגוף שלי רועד בצורה מטורפת מהידיים ועד הרגליים, הדולה שלי מרגיעה אותי שזה בסדר ואני מתכוננת ללידה. ובאמת אני מרגישה קצת לחץ בא מהטוסיק. המיילדת בודקת, ובאמת פתיחה 9 ! חסר סניטימר כדי שאוכל להוציא את התינוק! והרגעים האלה הם הקשים ביותר! אני רוצה לגמור עם זהה! אני מחכה ועוברת עוד ציר ועוד ציר והגוף רועד בטירוף, אני לא משתלטת עליו. ומרגישה הכל מכף רגל ועד ראש. ובאמת אחרי כמה דקות זהו, הרגשתי אותו שם. צריכה ללחוץ. והמיילדת בודקת ואומרת לי- בשעה טובה! את בלידה! אני לוחצת- אמרתי לה, תלחצי היא ענתה. ובאמת בציר, היא תופסת לי את הרגליים, ואני תופסת לדולה את היד, ועוד מיילדת באה לעזרה. אני צובטת להן את הידיים צורחת את החיים. הן אומרות לי- תסגרי את הפה תנשמי ותלחצי! אני נושמת ולוחצת! אחרי בערך 5 לחיצות..

העמסת סוכר ראשונה זה משבוע 24?

ילדתי לפני תשעה חודשים ומאז נוטלת גלולות פומיניק, בהתחלה היו כתמים וזה הסתדר. השבוע הייתי עם ביתי בבית החולים באשפוז למשך שלושה ימים ומיד אחר כך התחילו לי דימומים שמתגברים לאט לאט, כנראה מהמתח והעומס בימים שההינו בבי"ח. איך אפשר להפסיק את הדימום???

איזה מאכלים אתם מכירים שיש בהם הרבה מוגלובין קשה לי לקחת את כול החרטא הזה שעושה דם הכול עושה עצירות ונהיה לי בעיה בכיבה הבר כואבת לי ולא נכנסת לשירותים בכלל אז תכתבו אם אתם יידעות רק מאכלים שיש בהם דם לא כדורים ולא אבקות למיניהם,1 סלק שמעתי טוב מה עוד?

מישהי כאן עם תינוק בן 10 חודשים שיכולה להגיד לי בהערכה גסה מה סדר היום של הבייבי?? מבחינת אוכל ושינה..תודה 🙏