מה דעתכן בנות מה דעתכן על השם ' ניתאי ' ?

שבוע 14 היי בנות, אני בשבוע 14 הריון ראשון ולא מרגישה כלום מלבד כאבים בציצים והרבה פיפי.. אין לי בחילות אין לי כאבי בטן שום דבר שלא נדבר על זה שאני ממש לא מרגישה את העובר ואני רואה פה הרבה בנות שכבר בשבוע הזה מרגישות רק ב5.2 יש לי סקירה מוקדמת האם יש סיבה לדאגה וצריך לקבוע תור לרופאה לפני שתבדוק?

מה זה בדיוק? שבוע 11 היום (: לפעמים כשאני שוכבת יש לי בבטן התחתונה (איזור הרחם) בליטה קטנה, לפעמים בימין ולפעמים בשמאל. הבליטה טיפה קשה ונשארת כמה דקות ונעלמת. יכול להיות שזה העובר? הגיוני שהוא זז מצד לצד?

חמתי רעה!! סיפור אמתי שקרה, אבל לפני הקדמה קצרה- אני גרה בעיר של בעלי, רחוקה מהורי והיתי ביחסים די טובים עם חמתי, עד ההריון לא הזדקקתי לעזרתה אבל תמיד שפטתי אותה לכך זכות ולא פעם היא אמרה לי אמירות שאני כמו הבת שלה, וכו'. כשהייתי בחודש תשיעי להריון, חמתי אמרה שרוצה לסגור טיסה לחול.. חודש וקצת אחרי התאריך המשוער שלי, העניין נראה קצת מוזר, אבל לא הופתעתי לאור היחס שקיבלתי ממנה במהלך כל ההריון (לא התעניינה בי, כשהגענו לבקר תמיד היו לה הערות עוקצניות). רצה המזל וילדתי ביום שישי בערב- כלומר הברית יוצאת בשבת. ערכנו את הברית בבית הכנסת, והחלטנו אני ובעלי שנעשה פדיון הבן באולם. רצה המזל- הפדיון יוצא על השבוע שסגרה טיסה. מרגע זה היא עשתה הכל כדי לבטל/ להזיז את מועד האירוע. כשאני אומרת הכל זה להגיע יומיים אחרי לידה לבית החולים ולהגיד לי להזיז את המועד, לשקר שאפשר לעשות פדיון אחרי 40 יום ולשלוח את אח של בעלי לשכנע אותו לא לעשות פדיון באולם ("מה אתם עושים ארוע בשביל הכסף") מיותר לציין שאחרי הלידה הייתי כל כך מעורפלת, בדאון רציני ולא היה ברור לי למה שאתחשב באישה שלא התחשבה ביי למה שאזיז את האירוע בשביל אישה שלא חשבה בכלל אם אני אצטרך עזרה חודש אחרי הלידה והיה בוער לה כל כך לטוס לחול- אני עברתי לגור בעיר של בנה כדי שיהיה לו קרוב יותר לעבודה, אני רחוקה ממשפחה וחברים ומרגישה מאוד בודדה. היא כמובן נסתה שוב לבקש לערוך את הפדיון בבית ואז לעשות חגיגה באולם, לא עניין אותה שעברתי ניתוח אחרי הלידה (בגלל הנקה שהסתבכה, וחצי בכלל יש כוח לעשות עוד מסיבה בבית כשהיא לא תעזור בכלים כי כאמור בחול), היא נכנסת לי לחדר השינה אחרי לילות שלמים שאני לא ישנה ולא אוכלת ופשוט מעלה לי את הסעיף, היא נכנסת לי לנשמה וחושבת רק על עצמה. משחקת אותה שאכפת לה ומצד שני לא נוקפת אצבע כדי לעזור לי עזרה אמיתית מהלב.. עושה מה שנוח לה, מגיע מתי שבא לה ומעירה הערות לא נעימות. היא חיה בעולם משלה, לפעמים אני חושבת שהיא אימצה את ילדיה כי אך היא לא מבינה שאני אחרי לידה!! מה עושים עם דבר כזה??? מצד אחד אני מנסה כמה שפחות להתייחס, להתרחק ולא לחשוב עליה כאופציה לעזרה. ומצד שני היא רוצה להיות מעורבת בחיים שלנו אבל זה תמיד בגבולות הנוחות שלה. כשזה חורג סנטים מעניין הנוחות היא פשוט לא נמצאת שם דואגת לתחת שלה בלבד.

שבוע 40+2 מתלבטת אם לעלות לבדיקה התחיל לי קצת כאבי מחזור חלשים אבל זה בא והולך כמו לפני שבוע

אם תינוקת בת חודשיים נרדמת ביום לרבע שעה להרדים אותה שוב ??