33+ בנות מהבוקר כאב של מחזור בא והולך אך לא סדיר מזה יכול להיות הריון ראשון לא יודעת מזה צירים או צירונים כלום! עש לי כאבים כזה סליחה על הביטוי כמו שיש לי קקי אבל אין ! וזה גם דומה לכאבי מחזור בא והולך אך לא סדיר מזה יכול להיות

התכוציות בבטן וכאבים גב שבוע 6

הי בנות, אני מיועדת לזירוז ויש לי סף כאב קטן וארצה אפידורל ברגע שיתנו את הזירוז. אמרו שכנראה יתחילו עם פרופס והתקדמו לפיטוצין. ראיתי לידות בבייבי בום שבשלב הלחיצות האפידורל כבר לא השפיע וחוו כאבים... מנסיונכן, איך אפשר לגרום לזה שלאורך כל הלידה לא אחוש כמעט כאב? מה לבקש? אולי זה קשור לזמן שמתחילים עם האפידורל?

באלי לפרוק ! נמאס לי מהערות של אנשים נכון שזה בכוונה טובה אבל כאילו חאלס אני לא מבינה אני בחיים לא חושבת שהערתי לאמא איך לגדל את התינוק שלה חמתי איזה מקסימה עוזרת הרבה אבל היא שמרה לי על הילדה אתמול חזרתי מהעבודה היא ישנה אז באתי להסתכל בעגלה לראות אותה היא אומרת לי אל תעירי אותה מה קורה כאילו זאת הילדה שלי שלשום אני באה שוב מהעבודה חברה שלה יושבת אני באה להסתכל בעגלה אומרת לי אל תעירי אותהה חבר של בעלי בא אני מבשלת והייתי לבד אז שמתי את התינוקת לידי בעלגה בת 4 חודשים אומר לי למה את מבשלת לה על הראש זה מעצבן אותי תא מבינה למה אנשים מרשים לעצמם להעיר הערות גם אם לטובה חאלס כאילו חמותי מקסימה אבל אני כאילו מרגישה שאני מקנאה אני נותנת לה לשמור הרבה על התינוקת אז שאני באה לקחת אותה התינוקת מסתכלת עליה והיא אומרת יאן תראי איך היא מסתכלת עלי כמה פעמים וכאילו אני אמא שלה או שכל הזמן שואלת מה איתה ואיך היא ואם היא אכלה יש לה איפלוקס היא לפעמיפ בוכה באוכל אז סיפרתי לה שהיא בכתה אז היא אומרת לי אצלי היא לא בוכה מבינה שזה לא מכוונה רעה והיא באמת עוזרת המון אמי מרגישה כפוית טןבה שאני בכלל מתעצבנת אבל אני לא מצליחה לשלוט על זה ( אנחנו גרים אצלה ביחידת דיור היא עוזרת הרבה )

ילדתי לפני שבועים, מאז הלידה אני ובעלי עוברים תקופה לא קלה, אני מרגישה הרבה פחות מחוזרת ואהובה, אנחנו רבים הרבה , אני מאוד מרגישה לבד ובודדה שהוא לא באמת איתי ולא עוזר לי.. היחידה שעוזרת לי זאת אמא שלי!! יש לי ולמשפחה שלו היסטוריה לא טובה בקשר, עכשיו אחרי הברית של הילד המצב נהיה יותר קשה ויותר גרוע! ואני מרגישה שאין אף אחד ששומר עלי, אין אף אחד שאיתי ואני לבד . בעלי מאוד חנפן, תמיד רוצה שהצדדים יהיו בשלום והוא יהיה בקשר עם כולם, בפועל מה שקורה שאני מרגישה שהוא עושה את הכל בשביל להיות ב״שלום״ עם המשפחה שלו למרות כל מה שעברתי איתם .. ופה הוא מאבד אותי! לא רוצה שהמשפחה שלו תתקרב לילד שלי ולא תראה אותו, לא רוצה שהוא יפתח אליהם רגש ויהיה מצב שהוא יאהב אותם יותר מאותי. לא רוצה שיהיה מצב שהוא יאהב מישהו יותר ממה שהוא יאהב אותי מאוד רכושנית אליו, כי הוא שלי ואני סחבתי אותו ואני ילדתי אותו ועברתי הכל לבד! גם בעלי לא עבר את זה איתי בגלל העבודה שלו ואני הייתי עם אמא שלי לבד בכל הבדיקות.. אחרי שאני עברתי הריון בסיכון יש רגעים שאני חושבת ואומרת לעצמי , למה התחתנתי? למה עשיתי את הטעות הזאת ונכנסתי למשפחה הזאת? למה אני צריכה לסבול? אין לי חשק לכלום , ירדה לי השמחת חיים ברמות , פעם הייתי בנאדם שמח ומאושר , היום אני מרגישה שאני עצובה , ללא רגש שמח. אין לי חשק לקום מהמיטה ולזוז , לא באלי לאכול באלי לפעמים לקחת את הילד שלי ולהעלם, רק אני והוא! לא יודעת מה לעשות. אבל לא טוב לי.

שבוע 19 כאבי גב תחתון יש למישהי?