מפחדת מהלידה אין לי אופציה לאפידורל ומפחדת מהכאב שבוע 36 אני בחרדות כל הזמן בלחץ בחזה

קקי, אין תמונה בת חצי שנה, ביומיים האחרונים היה לה קקי קצת יותר קשה מבדרך כלל וגם אחרי זה יצאו לה 2 גושים קטנים ועוד פעם אחת גוש קטן אחד, אני תוהה אם זה עצירות או בגלל המוצקים, או הברזל שהעלנו ל6 טיפות, מה אתם מציעות לעשות?

שבוע 14 הפרשות מרובות שקופות תקין בשלב הזה ?

מתי ממולץ לאכול משהן לפני בדיקה העמסת סוכר (50) שעה לפני הבדיקה או ממש לפני שאני שותה ? תודה

הריון ראשון יצא לי הורמון שילייתי גבוה HCG 3.69mom שהנורמה הוא עד 3.00 הפנו אותי להריון בסיכון גבוה ולבדיקות מכוונות יותר משהי שעברה / עוברת את זה ?

אז ככה סיפור הלידה שלי אז ככה הכל התחיל מיום שני שהיה בשעת צהריים התקשרתי לרופאה שלי והסברתי לה שאני סובלת עקב גירודים קיצוניים בכל הגוף שכולי פציעות שאלתי מה היא מייעצת לי לעשות בנידון ומיד אמרה שאסע למיון נסעתי למיון לאחר כמה בדיקות דם ומוניטורים הגיע השלב האמיתי לסיבה והיא בעיה במלחי המרה הציעו לי זירוז והסכמתי לתהליך התהליך היה נורא קשה עקב כאבים וצירים נורא חזקים צירים שנעשו על ידי חומרים שמכניסים לגוף ואינם צירים אמיתיים טבעיים מפה לשם התחלנו בתהליך כמובן שכל התהליך של זירוז לידה לקח ארבעה ימים בדיוק! בהתחלה הכניסו לי פורופס זה משהו שדומה לטמפון כזה אבל הלוואי וזה היה באמת כמו טמפון חח זה הרגיש שהכניסו לי נייר וזה בעצם היה צריך לעשות לי צירים ופתיחה לאחר שעה פחות משהו כזה הרגשתי צירים נוראיייים והייתי רק על פתיחה של סנטימטר לאחר שלוש שעות משהו כזה עדיין הייתי עם זה וסבלתי ולא הייתה שופ התקדמות של צוואר הרחם הייתי עדיין על סנטימטר לאחר מכן הוציאו לי כי הפרופס התחיל ליצר לי צירים יותר מידי והחליטו להוציא לי לאחר מכן בשביל להמשיך בזרוז הלידה החליטו על זירוז על ידי בלון שאמור לפתוח את צוואר הרחם יותר לאחר ששמו לי הייתה לי פתיחה של שתיים וגם כמובן סבלתי נוראא מי צירים שלוש שעות בדיוק! המתנתי שהבלון יתפוצץ כי רק לאחר שהוא מתפוצץ היה אפשרי להכניס אותי לחדר לידה לאחר שלוש שעות של צירים וסבל סבל פשוט נוראי חיכיתי עוד שלוש שעות נוספות לחדר לידה בארבע לפנות בוקר סוף סוף הועברתי לחדר לידה ושם החליטו להביא לי פיטוצין דרך הוריד שגם הוא בעצם אמור לגרום לצירים סבלתי כלכך מי צירים חזקים! הייתי בחדר לידה ולקח המון זמן עד לפתיחה מלאה בכיתי כבר שבאלי ללדת ורק חיכיתי לרגע הזה לאחר מכן שאני עם הפיטוצין שנתנו לי דרך הוריד עשיתי פעמיים הפידורל לחצתי על הכפתור שמגביר את ההפידורל לא עברו לי הכאבי צירים הרגליים היו מורדמות והאיזור האינטימי אבל הצירים היו מורגשים טוב מאוד פשוט התחננתי כבר ללדת לאחר המון סבל של צירים סוף סוף הגעתי לפתיחה של עשרה אצבעות והתחלנו בתהליך הלידה יומיים שלא אכלתי והייתי ללא שינה הייתה לי מילדת מדהימה סבלנית קשובה לצרכי הייתי כלכך חלשה ללא אוכל ללא שינה יומיים אפילו יומיים וקצת יותר כשהגיעו שלב הלחיצות ובמיוחד שהיה צריך ללחוץ חזק היה לי נורא קשה ונגמר לי האוויר מאוד מהר כבר חשבתי שלא אוכל להוציא את הבייבי הייתי בנוסף לכך צריכה להחזיק רגל אחת שמורדמת וכבדה ולא היה לי כוח בידיים בשלב הלחיצות הייתי צריכה לאחוז בשתי ידיות והרגשתי שהכוח בידיים שלי נחלשות והידיים מתחילות להזיע ולא מצליחה לאחוז בידיות כשהיו שלב הנשימות והמנוחה הרגשתי שללא שליטתי העיניים נעצמו לי מרוב שלא היו לי כוחות והייתי נורא עייפה וחלשה ללא אוכל שתבינו אני פאקינג באמצע הלידה צריכה לדחוף ובזמן שהיו לי הפסקות של לנשום ולנוח העיניים נעצמו לי מעצמן ניסיתי ללחוץ וניסיתי אבל כל כמה שניות הרגשתי שאני לא נושמת וצריכה לקחת עוד אויר והבייבי היה מוכן לצאת החוצה כבר ואז לאחר כמו חצי שעה הצלחתיייי לדחוף והוצאתי את הנסיך הקטן שלייייייייי אתמול בלילה לא האמנתי שאשכרה אני זאת שהוצאתי אותו לא חשבתי ולא האמנתי שאצליח ופחדתי שזהו כבר יעבירו אותי לקיסרי או יצטרכו לחתוך לי ברוך ה׳ ילדתי ילד יפה בריא ושלם! וכל רגע היה שווה את הכל פשוט מכורה אליו ברמות למגע של העור שלו לריח שלו להכלללל חיכיתי לו הרבה זמן