בנות אני רושמת את הפוסט הזה רק בשביל להעלות מודעות..אחותי בגיעה לשבוע 30 והתחילו לה כאבים מפחידים בצד. עכשיו היא כזאת עדינה בקושי מדברת אז כולם זילזלו בה ולא התייחסו. ההאבים רק החמירו יכל פעם שתתה אקמול או אופטלגין להרגיע את הכאב שלחו אותה לus ואמרי לה שהתינוק יושב על הכליות לכן כואב לה וככה סבלה (מסכנה שלי) עד שהיה נמאס לי לראות אותה בוכה אמרתי לה משו פה לא הגיוני נסענו למיון אמרו צירים..קיצור שיגעו אותה ולא באמת בדקו את הבעיה עברה 3 בתי חולים!!!! עד שאמרתי לה בואי נילך לתל השומר מבחינתי הכמ מקצועניים שם הלכנו ושוב שיחררו בטענה שהיא לא נראית סובלת אחרי כמה שעות התחילו לה צירים היא כבר הגיעה לשבוע 38 נסענו שוב למיון ולמזלינו נפלנו על רופאה אחראית שהייתה במשמרת 25 שעות הייתה עייפה ברמות אבל היא התעקשה על בדיקת דם מעמיקה יותר בדיקות דם רגילות יצאו תקין!!!! אבל אמרה שהכאבים לא נראים לה משו תקין אחותי עשתה את הבדיקת דם והופ מגלים לה זיהום מחריד בכליות!!!! מאשפזים אותה לשבוע לקבל אנטיביוקיה הזיהום היה כל כך חמור שאם היא הייתה מגיעה ללידה בלי אנטיביוטיקה הרופא אמר שכנראה היא חא הייתה יוצאת בחיים התינוק כן אבל היא לא!!!( הזיהום היה ממש חמור) בקיצור אחרי שהשתחררה חזרה באותו ערב וילדה ב''ה את האחיין הנסיך שלי. אני חופרת פה שתדעו שלכל כאב יש סיבה ותתעקשו !!! להיבדק על כל כאב. בהצלחה!!!