פורקת. מרגישה פער גדול בין האמא שרציתי להיות לאמא שאני... אני אשת חינוך הרבה שנים, ובפועל כאמא עושה את כל הטעויות האפשריות. יש לי ילדה אחת בת שנה, ואני כל כך חרדה למשקל שלה (רזה לגילה), לכמה היא אוכלת, לאיך היא מתפתחת, ולמה היא לא עושה את זה עדיין ואת זה עדיין. עסוקה בהשוואות מבלי שארצה בזה וזה מכניס אותי ללחץ כל כך גדול. כשהיא לא אוכלת כמו שאני חושבת שהיא צריכה לאכול אני נכנסת לחרדות, שלא תרד במשקל...מרגישה שאני עסוקה בזה מרבית הזמן, במקום להנות מהשהות איתה ומההתפתחות שלה אני עסוקה כל הזמן בהשוואות מפגרות כשאני יודעת שאסור להשוות! וכל ילד וההתפתחות שלו, והכמות שהוא אוכל...בפועל כל כך קשה לי ליישם. מרגישה גרועה כל כך. תודה למי שקראה עד כאן...