אשמח לשמוע מישהי שמבינה טיפה בנושא. אני מרגישה שאני חייבת עזרה מקצועית נשואה עם תינוק מקסיםם בן חצי שנה שהוא האהבה של חיי כבר תקופה שעולות לי מחשבות על אובדנות ופגיעה עצמית בגלל שהגידול שלו קשה לי וחיי הנישואים שלי כבר לא אותו הדבר מאז שילדתי, אני ממש מרגישה לבד והדבר היחידי שנותן לי נחמה ברגעים האלו זה המלאך הקטן שלי. בכל פעם שהמחדשות האלו עולות אני מסתכלת על הבן שלי ואומרת לעצמי שבחיים לא אעשה איתם באמת משהו כי אני לא מסוגלת בכלל לחשוב על להשאיר אותו ללא אמא. מצד אחד מרגישה שאני ממש חייבת עזרה מקצועית (וגם בחיי הנישואים) מצד שני, אם אפתח את התחושות האלו מול עובדת סוציאלית או פסיכולוגית יש סיכון שאולי יקחו לי את התינוק? זה הדבר היחידי שעוצר אותי מקבל טיפול

שבוע 39 ועדיין הפקק הריר לא יצא, הוא יכול לצאת גם ממש סמוך ללידה? הבנתי שהוא לרוב יוצא שבוע לפני כזה….