נראהלי שמגיע לכן את סיפור הלידה שלי.. אז ככה חמישי בבוקר מתחילה להרגיש כאבי מחזור מתגברים, התחלתי לתזמן עד שהגעתי למצב של 4/5 דקות ונסענו לבית חולים את הערב העברתי כאן איתכן ככה שהרוב יודעות כמה כאב לי 🤣 הגעתי למיון פתיחה 0.5 צירים סדירים יחסית אבל חלשים הגיע הזמן לקפוץ על כדור! אחרי שעתיים שלוש של בכי בלי סוף וכאבים פתיחה 2! יאללה נכנסים לחדר לידה אפידורל זה החיים... מפה לשם אני בפנאן שלי מנסה לנוח כמה שיותר, נותנים לי זירוז כי נתקעתי בפתיחה 3 במשך כמה שעות מפה לשם הגענו לפתיחה 6 אבל משהו בלב אומר לי שעובר עליי משהו לא תקין מתחילה להרגיש כל ציר וציר... הם מתגברים ונהיים חזקים יותר מדקה לדקה, רואה במוניטור 130, 140 ואני מרגישה את הגוף שלי מתפרק... (מסכן בעלי נראהלי מת וקם לחיים באותו לילה) לא לקח הרבה זמן בשביל שאני אצרח את נשמתי ואתפלל שזה יעבור.. בין ציר לציר אני בוכה, מגיע ציר אני צורחת ואני רק בפתיחה 6... רופאים לא מבינים מה עובר עליי, מאשרים להכפיל לי מינון של האפידורל והכאב רק מתגבר... לצערי הגעתי למצב שלחשתי לבעלי בעוזן שאני כנראה לא אשרוד את הלידה הזאת ואני לא אצא מכאן בחיים.. 😞 אחרי שעה וחצי של צרחות ״ הצילו״ לצוות הרפואי וצרחות שלא מבייש אף סרט אימה הרופאים מחליטים שבאמת משהו לא תקין איתי מסתבר שהמחט של האפידורל בחוץ מספר שעות.. וכל מה שאני צועקת ובוכה הוא נכון.... ידעתי שמשהו לא תקין איתי ולא האמינו לי. מהר מאוד יש עליי 8 רופאים, הלחץ דם יורד דופק יורד התינוקת עייפה ומותשת כי אני על הנשימות האחרונות שנשארו לי מרוב עייפות והרמת ידיים מרדים נכנס ומכניס מחט מחדש בשלב הזה אני כבר חצי בהכרה מפתיחה 6 ל10 מחיקה מלאה לקח בערך 15 דקות.. אמרו ללידה ראשונה זה אחד המהירים שראו האפידורל עוד לא השפיע נתתי את כל כולי ודחפתי עם צרחות לאלוהים שיוציא אותנו בחיים ואם לא אותי אז לפחות את הילדה תפילות בכי חוסר עונים ודחיפה אחת עם צרחה מכל הנשמה והיא בחוץ.. לא בוכה, כחולה, ואני?! חושבת שאני כבר לא כאן עוצמת את העיניים אחרי כמה שניות פותחת ומבינה שאני עדיין פה ישר מתאפסת ומתחילה ללטף אותה ובום בכי!!!!!!!!!! יש עוד המון לסיפור אבל מודה לאלוהים שיצאתי מהלידה הזאת בחיים שלמה עם תינוקת בריאה מצדיעה לנשים שעוברות את זה ללא אפידורל בכלל אבל בואו נגיד שזה לא בשבילי 🤣